Sep 27
בע”ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט”א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/13/5771-13-27-1.flv
Sep 27
בע”ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט”א[א]
הערב בע”ה נעסוק בנושא מאד חשוב ומפורסם בעולם, ובנושא מאד חשוב בקבלה הקלאסית – תורת השמיטות. התורה אומרת שכל שבע שנים יש “שבת הארץ” שנקראת שמיטה, זמן להפסיק את העבודה של ששת שנות העבודה, שהן כמו ששת ימי המעשה והשמיטה היא כמו יום השבת. באותה צורה, על פי הפסוק בתהלים “כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול”, מבואר שיש סדר של ששת אלפים שנה ואלף שביעי שהוא כמו שבת[ב]. בקבלה מבואר לפי זה שהיה מחזור של שבעת אלפים שנה לפני העולם שלנו, ועוד חמשה מחזורים של שמיטות אחרי העולם שלנו – זו הסוגיה. בקבלה יש רק סמכות מובהקת אחת בימינו – האריז”ל – ומה שהוא אומר זו השורה האחרונה. נתחיל הערב לקרוא את הקטע הכי חשוב של האריז”ל שדן בנושא השמיטות. ברור שכל מה שהאריז”ל אומר מובא ומוסבר בחסידות. יש מאמר יסודי של אדמו”ר הזקן בתו”א, שמסביר בעומק את הענין הזה ומה הן באמת השמיטות.
Sep 25
Sep 25
Sep 21
בע”ה, חדש הרחמים והסליחות תשע”א
הרב יצחק גינזבורג שליט”א
השנה הבאה עלינו לטובה, שנת תשע“ב, היא שנת “אעשה לו עזר כנגדו” – ביטוי עיקרי המופיע בתורה בבריאת אדם וחוה. בריאת האדם – תכלית הבריאה כולה – היתה בראש השנה, “זה היום תחילת מעשיך”, ובכל ראש השנה האדם כביכול נברא מחדש, ואיתו העולם כולו. ממילא, בכל ראש השנה חוזר התהליך של השלמת בריאת האדם ביצירת האשה, “זכר ונקבה בראם ויברך אֹתם ויקרא את שמם [יחד] אדם”. כן מבואר גם בכוונות הימים הנוראים על פי הקבלה, שכללות הכוונות של ראש השנה, עשרת ימי תשובה, סוכות ושמיני עצרת היא בסוד תהליך הנסירה והחזרת פנים בפנים עד לזיווג השלם בין ז”א ונוקביה, המרומז בסיפור בריאת אדם וחוה.
Sep 20
בע”ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט”א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/13/5771-13-20-1.flv
Sep 13
http://jewish-education.info/uploads/dashiff/5771-13-12.flv
הביקורת הזה הלא בריאה – הוא משהו שבן אדם למד כשהי’ ילד קטן.
בדרך כלל זה דבר שהוא למד בעצמו – או שהי’ לו איזה אסון, איזה טראומה, ואז הראש שלו השתנה. בדרך כלל זה בא מהרקע.
מה שקורה כשאנשים עוברים טיפול של טראומה – אני לא צריך לדבר אתם להשתיק את הקול הזה, כי הוא בעצמו שותק. בגלל שזה בא מצימצום. זה ביטוי של צימצום ברמה של הבנה.
דיברנו על רמות שונות, נכון? והרי אחד ממימדים בבן אדם זה הבנה. וכשהמערכת הזאת באה לצימצום – הוא מצמצם גם תחושות, גם בהתנהגות, וגם בהבנה. והצימצום בהבנה בא לידי ביטוי- אחד מהביטוים של הצימצום בהבנה -זה ביקורת עצמית.
Sep 13
בע”ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט”א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/13/5771-13-13-1.flv
Sep 09
Sep 08