הרגשת הבטול שלי זו עדיין לא קליפת ראומה, אלא רק בדרך אליה).

“יש מי שבטל” – ממוצע בין בטול אמיתי לקליפת ראומה, ראו-מה, ראו שאני בטל, להשויץ בבטול

בשליש העליון של התפארת – שם איני חושב על עצמי כאוהב ה’ או ירא ה’, אפילו לא “יש מי שבטל”

השליש העליון של התפארת הוא סוד עץ החיים שאין בו מודעות עצמית.

לפי הירושלמי, מוחין דאבא, כשאתה נמצא בחדרי חדרים אף אחד לא רואה אותך – גם אתה לא – ולכן זה מותר

יש לך מודעות עצמית – תוצאה של חטא עץ הדעת טוב ורע.

כשאתה נמצא בחדרי חדרים, מישהו רואה אותך או לא? הרי אתה לבד. צריך לומר שבעומק לפי הבבלי זה אסור כי יש מישהו שרואה אותך – אתה בעצמך!

הבבלי הוא תחת השפעת חטא עץ הדעת, שגרם למודעות עצמית.

איזה תיקון עושים ב”עושין רצונו של מקום”? מתקנים את חיצוניות המקיף, שלא יתן יניקה לחיצונים, ואדרבה, שיכנס לפנימיות הרצון שהיא רצון בקדושה.

חיצוניות המקיף בטבעו הראשוני לא מבחין כלל בין טוב ורע – “אם צדקת מה תתן לו” – ולכן שם יכולה להיות יניקת הקליפות, ובמיוחד קליפת הגאוה
http://kabbalah-teaching.org.il/twitter/hytsonyot-hmqyph-btbao-hrashony-la-mbhyn-khll-byn-tob-ora/