Nov 22
Nov 09
שיעורו השבועי של הרב מנחם מענדל גלוכובסקי בספר התניא, התמקד בכך שהספר הינו ספר “תשובות לכל השאלות”, ומכיוון שאדמו”ר הזקן הוא נשמה כללית – אז הנשמה כללית לוקחת בחשבון את כל אלה שפעם ילמדו בספר התניא. וכך אנו רואים גם אצל הרבי, ובעיקר באפשרות לכתוב לרבי ולקבל תשובות באמצעות ספרי האגרות קודש. יחד עם זאת, כדי לדעת איזה תשובה מכוונת לכותב, חייבים להתייעץ עם ה”עשה לך רב”, וכמפורט בהקדמה לתניא.
הרב מדגיש בשיעור את הנקודה שספר התניא היא ספר “תשובות לשאלות”. זה לא ספר של “ביטוי עצמי” של מחבר, כמו רוב הספרים, אלא – “תשובות לשאלות”. הרב מדגיש במשך השיעור – ומביא על זה הרבה סיפורים ודוגמאות להמחשת הרעיון – שספר התניא היא לא רק עבור הדור של אדמו”ר הזקן, אלא “התשובות לשאלות” של אדמו”ר הזקן הן רלבנטיות ואקטואליות גם בשביל הדור שלנו. הנשמה הכללית רואה את העתיד. והרב מוצא הרבה הקבלות בין הרעיון הזה של ספר התניא לבין הרעיון של פירסום אגרות קודש של הרבי. בהמשך השיעור הרב עומד על חשיבות העיקרון של המשפיע ו”עשה לך רב” בשביל כל אחד ואחד. בסוף השיעור הרב מספר עוד כמה סיפורים מרתקים שיש להם קשר לתוכן הנלמד. תיכנסו לתשמעו!
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/tanya_women/2009-11-08.flv
Nov 05
הרצאה שבועית של הרב גלוכובסקי שליט”א בנושא “הבית היהודי” – הרצאה ראשונה בשנה זו, אחרי ההפסקה של כחודשיים (חצי אלול, תשרי, חצי חשון)
השנה עשינו שידרוג ומכאן ולהבא אי”ה ההרצאות יהיו בוידאו ולא רק באודיו. וכידוע מעלת הראי’ה על השמיעה.
ההרצאה הראשונה הוקדשה ללקחים ולהוראות שניתן להפיק מהפרשיות הראשונות של ספר בראשית בקשר לחיי הנישואין.
בכלל – כפי שהרב הדגיש בהתחלת ההרצאה – “מעשה אבות סימן לבנים”, ו”כוח מעשיו הגיד לעמו” – מהסיפורים של התורה ניתן ללמוד וצריכים ללמוד הוראה בחיים.
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5770/2009-11-04.flv
Nov 02
Oct 31
הערה: כל הכתוב כאן הוא על אחריותו של עורך האתר בלבד. רשמתי לעצמי מה ששמעתי בהתוועדות ומה שנשאר בזכרונ.זאת ועוד: זה לא סגנון של הדברים,רק רעיונות שנשארו בזכרוני, וייתכן מאד שתעיתי בהבנת הדברים. ו”שגיאות מי יבין”
ליל שבת הי’ התוועדות בבית של הרב עם הבחורים השלוחים שהגיעו לישיבת “תורת אמת” – לא הייתי שמה יותר מדאי, וגם מה ששמעתי – אני לא כ”כ זוכר. מה ששמעתי – הרב דיבר על ריבוי קשיים שהי’ להם בהתחלת השליחות באה”ק בתשל”ח. אמר – שב”ווארט” שלו לא הי’ אף א’ מהמשפחה. אמר שמות החסידים שישבו אתו בשעת “ווארט” – זושע פארטיזן, בערקע חן ועוד כמה שאני לא זוכר. אמר שהי’ לו לרגע נפילת רוח מזה שהוא נמצא לבד ב”ווארט” – אבל אח”כ באה לו מחשבה – שהרי נמצאים בשליחות של הרבי וצריכים לשמוח מזה וכו’. אמר שכשהם הגיעו לארץ – אז הי’ קבלת פנים רבתי, אבל למחרת כבר שכחו מהם, ורק כמה מהחסידים היו שתמכו אותם בשנים הראשונות. וגם היו כאלה שפחדו מה”מתחרים” ורצו לשים רגל וכו’.
Oct 29
להאזנה:
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/ein_yaakov/ein-yaakov-29-10-2009.WAV
לתועלת הגולשים הבאנו כאן את הנוסח של “עין יעקב” שנלמד בשיעור, וכן “קיצור שלחן ערוך” שנלמד בהמשך
Oct 24
הערה: כל הכתוב כאן הוא על אחריותו של עורך האתר בלבד. רשמתי לעצמי מה ששמעתי בהתוועדות ומה שנשאר בזכרונ.זאת ועוד: זה לא סגנון של הדברים,רק רעיונות שנשארו בזכרוני, וייתכן מאד שתעיתי בהבנת הדברים. ו”שגיאות מי יבין”. השמות של אנשים שהוזכרו בהתוועדות אני דרך כלל לא זוכר ואתכם הסליחה
דובר על עניין “בוא אל התיבה” – להכנס לאותיות התורה והתפילה, וזה מה שמציל מ”מים רבים” – הן “מעינות תהום” – דאגות הפרנסה וכיו”ב, והן “ארובות השמים” – דאגות מעסקנות ציבורית וכיו”ב
“נוח ואשתו ובניו ונשי בניו אתו” – לא מספיק שהוא לבד נכנס אל התיבה, אלא צריך להכנס לתיבה גם את המשפחה – צריך לדאוג לחינוך הילדים, ללמוד עם אשתו וכו’
מה הנקודה של “בוא אל התיבה”? ישנו כלל “המוציא מחברו עליו הראי’ה”. מי שרוצה להוציא כסף ונכסים מחזקתם – עליו להביא ראי’ה. הרבה פעמים אנשים באים לדין תורה ויש טענה – סיכמנו בינינו כך וכך – אבל לא חתמנו כלום. אז אני אומר להם – המוציא מחבירו עליו הראי’ה
Oct 22
הקלטה של השיעור הקבוע של הרב בין מנחה למעריב בבית כנסת חב”ד רחובות אור לד’ חשון תש”ע
השיעור הוא ב”עין יעקב” מסכת יומא, דף מב, עמוד ב’ למטה, מתחיל מהמילים “ר’ ירמי’ה”
השיעור עוסק ב”עניני מחילה” כהגדרת הרב.
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/ein_yaakov/ein%20yaakov%2021-10-2009.mp3
Jul 27
אור לז’ מנחם-אב ה’תשס”ט
יש מכתב מהרבי, הזכרתי את זה כמה פעמים, שהיו הורים שכתבו לרבי על א’ הילדים שלהם בגיל ההתבגרות. הרבי כותב בחזרה במכתב, ומציע, שישתמשו שישתדלו למצוא מישהו להשפיע על הבת שלהם, מישהי שהיא מחזיקה, מהמשפחה, דודה או בת דודה, או מהמורות, או מהחברות, והרבי מביא שתי סיבות למה בהגיל שהבת נמצאת לפעמים זה יותר כדאי כך. הרבי כותב טעם ראשון, מכיון שהורים הם מעורבים בצורה רגשית עם הילדים שלהם, אז כשהם רוצים לדבר עם הילדים על איזה שהיא בעי’ה – אז בעיקר הרגש יעבוד, ואז הילדים שומעים לא את התוכן של השיחה, אלא ההתרגשות של ההורים – אם זה אכזבה, אם זה תיסכול, אם זה כעס, אם זה ייאוש, כל ההתרגשות, כל הרגשות שיש לפעמים בגיל הזה, שלפעמים צריכים להתמודד עם זה, אומר הרבי, הילד ירגיש יותר את הרגשות האלו, ולא את התוכן מה שמדברים. בגלל שהדיבורים של ההורים זה מלא רגש, וקשה להם להתנתק מהרגשות שיש להם בפנים.
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5769/ase_lo_taase_hitbagrut10.wav
May 06
לדעת לבקש סליחה. לדעת להסביר את עצמו. לקחת כל דבר ב”מסגרת” הנכונה.
הייתי מאד מאד לחוץ, ולכן עשיתי את זה… זה נקרא שאתה נותן תירוץ, היית משהו לא בסדר… מה שכן – אני אומר את זה במפורש – זה לא כל כך קל בשביל האנשים… אם אתה חושב שאתה צודק – מותר לך להסביר את עצמך. אבל אם אתה רואה שאתה טעית – הכי טוב – אז הכי טוב – זה להגיד את הסליחה.
סבא רבא שלי – הי’ לו כלל – כשהתחתן – הוא אמר לאשתו – אסור לנו ללכת לישון – כשאין את הבקשת סליחה ממישהו שכועס או מישהו שנפגע. יש בזה הרבה חכמה. אם אתה הולך לישון ברוגז – אז הברוגז נמשך. חסידים היו אומרים, שהמחשבה אחרונה שהאדם חושב – על זה אתה ישן. איך אנחנו יודעים את זה? כי בבוקר, כשאתה קם, הרבה פעמים אתה חושב… למה אני חושב על זה? – כי בלילה, לפני שהלכתי לישון… ואתה ישן על המחשבה הזו כל הלילה. ה”ברוגז” הזה – אם אתה ישן על ה”ברוגז” – הברוגז הזה נשאר כל הלילה. זה לא בריא. נו – זה יותר קל להגיד את זה מאשר לעשות את זה… עצה טובה קא משמע לן.
http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5769/shiur%202009-05-06e.wav