בחינת ארץ ישרל – בחינת רחל
עוד מעט יארצייט של הרב קוק.
ידוע, הוא כותב על זה, כל מילה שלו הייתה כתובה על פי קבלה.
אכן דבר ראשון שלא כל כך פשוט להבין אותה, כי באמת כל כתבי הרב קוק זה על פי קבלה.
מה שכן צריך להבין שיש שתי שיטות של קבלה שהם שונים בתכלית.
וחשוב להבין, שיש שטי שיטות של קבלה. והם שונים בתכלית
אם תחשוב מה בדיוק היה המחלוקת בין אדמו"ר הזקן לבין הגר"א.
שניהם היו מקובלים גדולים.
אז למה היו כל כך חלוקים?
הם לא רוצה לדבר אחד עם השני, ידוע הסיפור.
התשובה היא שיש כמה שיטות של קבלה שהם ממש הפוכים, זה וזה.
לומר את זה בצורה הכי פשוטה, זה שני משיחים.
כלומר שני בחינות של משיח.
בסופו של דבר, כל מחלוקת שבעולם, זה שני משיחים שהם חולקים אחד עם השני. ועל ידי זה הם מפתחים את העולם.
אני פעם הלכתי להתפלל אצל אדסר.
מה אני יכול לקרוא – אחרי ניתוח אני בקושי קורא?
אני יכול לקרוא כמה תהילים של תיקון הכללי.
יותר מזה אני לא יכול.
אני רוצה לחשוב למה באמת שם כל כך הרבה בתהילים מדובר על הרדיפות של שאול המלך?
אם הוא כל כך גרוע. למה אנחנו מדברים עליו?
אנחנו יודעים על שאול המלך, הוא היה גרוע.
הוא היה גרוע ביותר. כמעט הרג את דוד גידוע.
איזה דבר זה?
התשובה, כשקראתי את התהילים שם, אמרתי: רגע, זה שני משיחים!
יש על זה דיבור של רבי נחמן, מי שמנסה להיכנס למחלוקת של צדיקים, יש איזה דיבור חריף של רבי נחמן על מי שנכנס למחלוקת של צדיקים.
כל צדיק הוא שייך לבחינה אחרת.
לפחות יש שני סוגים של משיח. יש משיח בין דוד ויש משיח בין יוסף.
אלה שני משיחים.
מה ההבדל? אחד מהם שייך לארץ, ואחד השני שייך לשמיים.
בפשטות, כמו שאני מבין, דוד המלך הוא שייך לשמיים.
משיח שמיימי.
זה שמגיע מן השמיים.
אבל יש משיח גשמי.
זה בבחינת יוסף.
וכל התורה שלנו, וכל התורה של קבלה וכולה, היא זוגיות.
ממילא, כל מחלוקת זה זוגיות.
זה סוג של זוגיות באמת.
אבל תכלס, שני המשיחים האלה צריכים בסופו של דבר להתחבר.
זה התכלס.
ויש איזה פסוק מאוד מפורסם, שהרבה מצטט.
עץ יוסף ועץ יהודה, שהם צריכים להתחבר ביחד, זה אותו רעיון.
ובאותו רעיון יש סגנון אחר.
וזה סגנון של אחל ולאה.
אני פעם התפללתי לבית כנסת ספרדי, ונתניה, יש שם רבי עמוס גואטה.
הם האנשים הכי מעניינים שבעולם, שאני פגשתי בחיים, הוא מקובל ספרדי כזה.
אם פעם ראית את מקובל ספרדי?
הוא מסריח כמו זרע.
ראיתי אותו לובש איזה שבע תליתות.
צועק על בני אדם חבל על הזמן, אבל אומרים שהברכות שלו מתקיימות.
המון אנשים היו מגיעים לרבי עמוס, לקבל ברכות לפני עשר שנים.
אחד הדברים שאני ראיתי זה כל לילה, היו עושים תיקון. תיקון לאה, תיקון רחל. אני אמרתי, אני חבדניק, עזבו אותי, אני לא רוצה.
כאילו ראיתי ש כל לילה אנשים קוראים את שני התיקונים האלה, של רחל ושל לאה.
היה לי תקופה, היה לי כמה תקופות כאלה שהייתי בורח מגינזבורג, למצוא איזה אנשים רוחניים אחרים.
אחד מאלה זה היה, יהודה יפרח, מצאתי אותו באיזשהו דרך, דרך לא דרך.
מצאתי אותו, הגעתי לאיזה שיעור שלו, אמרתי, טוב, זה מתאים לי.
והייתי, בשנה הייתי מגיע לשיעורים שלו, אני הייתי גר ברחובות, הוא היה בירושלים, הייתי מגיע כל שבוע.
כן, אחד מהאנשים שהכי השפיעו באמת עלי, הוא היה אדם צעיר, הוא היה בן 40-45.
זה היה סוג מיקס של הרוחניות, מזרחי, הודי, קבלה, חסידות.
והייתי ככה, מגיע כמעט שנה לשיעורים שלו.
אחד מהדברים שהוא דיבר, זה היה על בחינת רחל ולאה, על פי קבלה.
גם אז אני לא בדיוק הבנתי מה הוא רוצה להגיד.
היה לו פעם כזה דיבור של רחל, שהיא אישה ספרדית, מזרחית.
ולאה אשכנזית.
אז לא בדיוק הבנתי, אבל כן, זכרתי את הדיבור.
אחרי עשר שנים שהייתי מגיע אליו, לאט לאט הדברים התחילו למתחברים אחד מהשני.
באמת יוצא שיש שני בחינות, שזה בחינת רחל ולאה.
רחל זה בחינת ארץ ישראל.
זה בחינת גוף, ובחינת אדמה בכלל.
בחינת אהבה.
למה יעקב התאהב לרחל? למה?
כי הוא אותו בחינה, בדיוק אותו דבר.
יש לי תיאוריה שלמה, מי זה אברהם, מי זה יצחק, מי זה שרה.
תכליס יוצא לי, שגם יוסף זה אותה בחינה.
אברהם, הוא איש חסד במהות שלו.
אפשר לראות קצת רמז על זה בכתבי הרב קוק.
כשאני חזרתי לקרוא את החומש, התחלתי להתבונן, מה שאני קורא, התחלתי להבין, שבחינת אברהם הבינו, קוק אומר, שזה בחינת אמונה טבעית.
בחב"ד מסבירים, שאברהם זה בחינת חסד. יצחק בחינת דין, גבורה. יעקב בחינת תפארת, כך בחב"ד.
אני מסביר בצורה יותר ברורה.
אברהם היה איש חסד במהות שלו, לכן מבחינתו "לו ישמעאל יחיה לפניך", ואני לא צריך עוד ילדים.
אבל הקב"ה אומר: לא!
זה לא הכוונה.
ומה כן הכוונה?
הכוונה כמו שאמרנו, שיש שני בחינות.
אפשר להגיד, שזה שמיים וארץ.
אפשר להגיד, זה רחל ולאה.
אפשר להגיד אפילו, שזה חוה ולילית.
שזה אותה בחינה.
אדם הראשון, כידוע, התגלגל ביעקב. יעקב ואדם, זה אותה בחינה כידוע.
ממילא גם היה צריך להיות שני נשים אצל אדם הראשון, בדיוק כמו אצל יעקב.
זאת אומרת, זה אותה בחינה של רחל ולאה.
אמרנו, שרחל היא משהו טבעי.
חוה, כמובן, זה אותה בחינה.
כנראה אדם זה גם אדם של חסד ותכלית. ככה זה נראה, לפי היגיון הזה.
כי הוא מאוד התאהב בה.
כנראה זה אותה בחינה.
זה טבע אלוקי.
זה נקרא טבע אלוקי גם אצל הרב גינזבורג.
יש לו שני ספרים שהוא כתב, על טבע אלוקי.
אני לא קראתי, אבל הרעיון אני אחר כך מצאתי אצל רב קוק.
זאת אומרת, יש אנשים שהם בטבע שלהם, מאמינים באלוהים.
עוד צריך להבין מה זה להאמין באהלים, אבל בסדר.
אז נאמר שיש אנשים, שהם אנשי חסד במהות.
כמו כלב. כמו חמור. "תישבו עם החמור".
למה צריך לשבת עם החמור? החמור זה בחינת אמונה טבעית.
מה הרע בזה? כי להקב"ה זה שני בחינות.
כל הרעיון, של הקב"ה הוא קוונטי.
הקוונטים פירושו שני דברים.
יש גל ויש חלקיק בכל אלקטרון.
וככה בכל דבר בעולם.
יש שני בחינות לפחות.
חייב להיות שני בחינות.
ממילא, אפשר לומר, שהקב"ה חילק את עצמו לשני בחינות.
כל הזמן.
אפשר להגיד שזה שמים וארץ.
אפשר להגיד שזה גוף ונפש.
אפשר להגיד שזה רחל ולאה.
זה אותו עניין בדיוק.
והשאלה, מה הדינמיקה של בני שני הבחינות האלה?
שמים וארץ, איש ואישה, רחל ולאה.
מצד אחד הם בתכלית הניגוד.
יעקב אוהב את רחל.
אבל הקב"ה לא נותן לה את הזרע. למה?
כי הם אותה בחינה.
וזה לא בדיוק מה, הקב"ה רוצה.
הקב"ה רוצה התפתחות.
הקב"ה רוצה אבולוציה