אני מנסה להבין מה הבעיה של ישוע.
למה זה מעניין אותי?
כי קרל מרקס הוא אותו ישו, רק בלי הצלב.
ולנין הוא אותו ישו, ללא הצלב.
והמרקסיזם החדש המודרני, ווק, הוא אותו ישוע ללא הצלב.
גם הרבי מליובוויטש נשאר לו קצת את ה”ישו” אצלו
והתחלתי לחשוב.
הקטע העיקרי של ישוע הוא שהוא היה אדם טוב מדי.
הוא היה אדם כל כך טוב שהוא הרס את כל העולם.
קרל מרקס ולנין עשו בערך אותו הדבר.
ואני מתחיל להבין שהסרטון הזה בא מאברהם.
כן, גם לאברהם יש קליפ.
איזה וידאו?
קליפה חסד.
לאברהם הייתה כמות אינסופית של אהבה, צ’סדו.
כשהחסד הזה נהיה גדול מדי, הוא הופך לקליפ. כנראה שבאותו דור הוא תיקן את זה.
עקדה היא למעשה תיקון, כלומר חסד.
קליפת חסד של אברהם.
אין זה אומר שהחטא הזה לא נשאר בצורה מעודנת יותר.
חשבתי שאחרי 42 דורות, בדורו של ישוע, אחרי אברהם, מגיע גלגול נשמתו של אברהם.
הוא היה נביא באופן אישי וכל השאר, זה ברור לי.
אבל הסרטון שלו הרבה יותר בעייתי מכל הקליפים האחרים.
יש קליפ של בית המשפט.
כשיש יותר מדי שיפוט, זה נקרא קליפ של שיפוט.
ויש קליפ של חסד.
באשר לבית המשפט, ניתן לזהות אותו די בקלות.
הרבה יותר קשה לזהות את הקליפ של חסד.
ובמובן מסוים, כל הדורות האחרונים הם קליפת חסד.
פעם היה סרטון של בית המשפט, בימי הביניים.
ואנחנו יכולים לומר שהם תיקנו את הסרטון הזה.
אפשר לומר שהפשיזם היה לכל היותר הקליפים של עמלק, כלומר בית המשפט.
אבל הרבה יותר קשה לתקן את הקליפ של חסד.
וזה לא כל כך קל לזהות את זה.
לכן בא הפשיזם במשך 13 שנה השמיד שליש מהעם היהודי, יצר את ארץ ישראל, והסרטון הזה נגמר.
אין יותר את הקליפ כזה.
וקלפת החסד, שמתחילה באברהם, ממשיכה דרך ישו, ממשיכה דרך קרל מרקס ודרך לנין, ונמשכת עד היום.
כי קליפת חסד הרבה יותר קשה למצוא, הרבה יותר קשה לתקן.