אמש הן ג אמות הלשון לפי ספר יצירה. ג הן ימין-שמאל-אמצע. כתוב שה-מ היא הימין, המים.
אמש הן ג אמות הלשון לפי ספר יצירה

אמש הן היסודות בספר יצירה, שאין בו את יסוד העפר – הרביעי – אלא רק הא’ שהוא האויר, הרוח (רוח אלקים חיים), המ’ שהוא המים, והש’ שהוא האש.
אמש הן היסודות בספר יצירה

היסודות באים לידי ביטוי בהיגוי של הלשון. בלשון ספר יצירה ה-מ דוממת, ה-ש שורקת וה-א היא “חק מכריע בינתיים” – הממוצע, הקו האמצעי, שגם משול למאזניים. יש כף זכות – ה-מ – כף חובה – ה-ש – וה-א היא לשון המאזניים המכריעה.
ה-מ דוממת, ה-ש שורקת וה-א היא “חק מכריע בינתיים”

שתי הקצוות הם כמו חש-מל, ה-מ וה-ש, וה-א שמכריעה בינתיים – כח המאזן – היא כמו ה”מל” שהוסיף הבעל שם טוב בין ה”חש” וה”מל” (אם כי זה רמוז גם בכתבי האריז”ל)

ג אמות הן הקצוות והבסיס של האיזון של כל הלשון כולו, כאשר הלשון הוא הא, ושני הקצוות שה-א מאזנת ביניהן הם ה-מ וה-ש. דממה ושריקה הן כמו חש-מל – ה-מ דוממת וה-ש שורקת. שריקה היא עוצמת הביטוי וההבעה. חש היינו לשתוק – לא להביע, להתאפק מלהביע. שתיקה בנפש היא הכנעה – איפוק. בהיות ה-מ דוממת יש בה בטול, לכן היא שייכת לחכמה, כי חכמה היא בטול. ה-ש שורקת.

אמש בגימטריא “מגן אברהם”. שוב, ספר היצירה אברהם אבינו כתב את זה. “אנכי מגן לך, שכרך הרבה מאד”. ה”מגן אברהם” – זה הספר שלו, וכך פותח אותו – עם הג’ אמות.