יש בחסידות פירוש אחר לגמרי, שהצד השוה הוא שהנחש הוא הסטרא-אחרא, אבל מפרש שהנמלה היא צדיק הדור, החכם שבדור. הרבי מלך המשיח הוא הנמלה. השאלה היא מה עושה הרבי מלך המשיח, שהוא הנמלה הקדושה, בתוך הפה של הנחש-הסט”א? הנחש הוא לא סתם סט”א שם, בעולמות הטמאים, אלא מסמל מישהו בעולם הזה. כתוב שהנחש – לשון ניחוש – הוא הפילוסופים הכי מעמיקים, האפיקורסים, של העולם הזה.
הנמלה היא צדיק הדור
מהו הסוד של הנמלה בפה הנחש, הסיפור של הסבא דמשפטים? הפשט בזהר, לפי האר”י הקדוש, שהנחש הוא הסטרא-אחרא והנמלה היא אחד שהסטרא-אחרא כאילו טורפת אותו, לא טורפת לגמרי, אבל מחזיקה אותו בפה ולא נותנת לו לנוח, כמו כף הקלע. הנמלה היא גלגול נשמה של אחד שלא התעסק בעולם הזה במצות “פרו ורבו” – לא הוליד ילדים – לכן זה קשור לברית מילה.
“פרו ורבו” – זה עסק, ואחד שלא התעסק בעולם הזה ב”פרו ורבו” הוא הנמלה שנמצאת בפה הנחש, והנחש זורק אותו – כמו בכף הקלע – ולא נותן לו לנוח. עד שבא היבם – זה קשור לאחד הסודות העמוקים בקבלה, סוד היבום – ומתקן את הנמלה, וממשיך את הנשמה בתוך הילד שהוא מוליד מהיבמה. זה הפשט של האר”י בהסיפור – בהחידה של הנמלה בפה הנחש.
הסוד של הנמלה בפה הנחש. הנמלה היא גלגול נשמה של אחד שלא התעסק בעולם הזה במצות “פרו ורבו”
שירת הנמלה היא “לך אל נמלה עצל”, סימן שהנמלה היא תיקון מדת העצלות. בעל התניא, בעל ההילולא של היום, כותב בתניא פ”א שביסוד העפר דלעו”ז – הכי גרוע בלעו”ז, היפך החיים – יש שתי מדות רעות, עצלות ועצבות. לעצבות קוראים היום דכאון בנפש, והיא זוג עם עצלות. התיקון של העצלות היא להתבונן בנמלה – “לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם”.
שירת הנמלה היא “לך אל נמלה עצל”
לפני מל מלשון דבור, “מי ימלל גבורות הוי’ ישמיע כל תהלתו”, בין השתיקה ובין הדבור צריך להיות ברית מילה – כריתת הערלה באמצע. אם אתה כורת את הערלה אתה יכול לעבור משתיקה לדיבור. כל זמן שלא עשית ברית מילה, גם ובעיקר בלב – “ומלתם את ערלת לבבכם”, המילה, ואז “ומל הוי’ אלהיך את לבבך”, הפריעה מלמעלה – אי אפשר לפתוח את הפה ולדבר. מי זה נחש ומי זו הנמלה? כתוב שנחש זה נ-חש ונמלה היא נ-מל.
לפני מל מלשון דיבור צ”ל מל מלשון ברית מילה
יש נמלה אחת שיושבת בין שיני הנחש ואין לה מנוחה ורק לפעמים כשהנחש קצת נח וכיו”ב יש קצת מנוחה לנמלה בפה של הנחש. מה זאת אומרת? מי זה הנחש ומי זו הנמלה בתוך הפה של הנחש?
יש נמלה אחת שיושבת בין שיני הנחש ואין לה מנוחה
