היסודות באים לידי ביטוי בהיגוי של הלשון. בלשון ספר יצירה ה-מ דוממת, ה-ש שורקת וה-א היא “חק מכריע בינתיים” – הממוצע, הקו האמצעי, שגם משול למאזניים. יש כף זכות – ה-מ – כף חובה – ה-ש – וה-א היא לשון המאזניים המכריעה.
ה-מ דוממת, ה-ש שורקת וה-א היא “חק מכריע בינתיים”

ה-ש, כמה שהיא אש, שורקת בשריקה גדולה – כמו תקיעה גדולה – ומאחדת את כל עם ישראל לצאת לקראת “הנה הנה משיח בא”, תיכף ומיד בא

בחסידות כאשר מסבירים את הקצוות של מ ו-ש, המים והאש, ימין ושמאל – שהם יסודות הבריאה, מה הן אומרות בנפש? כל האמות הן מקור של הולדה, כמו רחם. מה מקור ההולדה בכלל? מה המכנה המשותף של כל האמות? כתוב שהמכנה המשותף כולו אהבה. כל האמות של הלשון – וממילא של כל המציאות כולה – הן סוגים שונים של אהבה. הכל נולד מתוך אהבה, הכל הוא פרי האהבה. כל דבר טוב הוא פרי של אהבה, וממילא האם היא האהבה.
http://www.facebook.com/122170194505739/posts/130834320305993

כתוב בספר יצירה שה-מ – מים, שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך – היא הבטן. ה-מ היא חכמה, גבוהה מה-ש בשרש, אך היא מים שטבעם לרדת – לכן המים מתרכזים בבטן. האש הפוכה – היא עולה לראש. כשמישהו בוער האש עולה לו לראש. איך אני יודע שאש עולה לראש? ריש לשון ראש, ובתוך ה-ר של הראש יש אש. איפה האויר נמצא? בריאות, חלק מהחזה שכולל גם את הלב.