preload
בס"ד
Dec 27

הזיווג כמשל העיקרי בתנ”ך ובקבלה

כל התנ”ך הוא מדמה את היחס של יהוה עם ישראל כמו זיווג

למה זה? סתם?

זה לא סתם, הזיווג הוא דוגמה הכי מושלמת של מהות הדת והקשר של האדם עם בוראו. ולכן גם נביאם מדברים בלשון של זיוג, וגם מקובלים מדברים בלשון זיוג על הייחס בין ה’ לעמו ישראל

 

בכל הדתות יש קשר של דת ומין – ראה ספרו של קמבל

מי זה יהוה ומי זה אלהים? ארטיטיפים של אלוהים והויה

מי זה יהוה ומי זה אלהים?

הייתי אומר זה סוג “ארכיטיפים”

וגם ישראל זה סוג של ארכיטיפ אצל יונג

 

אפשר לדון האם יש עם ישראל או לא, אבל הארכיטיפ קיים וחזק מאד

יש יהודים שמרגישים גוים. ויש גוים שמרגישים יהודים.

ממילא עם וארכיטיף זה לא אותו דבר

אותו דבר על אלוהים. לא חייב להאמין בה’ אבל הארכיטיפ קיים וחזק מאד

מה זה “ארכיטיפ” אפשר לומר סוג של כוח רוחני –

את ה’ בעצמו אי אפשר להבין כלל, אבל הארכיטיפים אפשר ללמוד ולהבין

וזה כל העיניין של דת באמת

ויש להם “אופי” לאלוהים הזה ולהויה הזה

מה היא התורה?

והתורה שלנו מספרת לנו את האופי זה יהוה והאלוהים

חייב לומר שאלוהים הוא הרבה יותר חזק מיהוה

השם הראשון בתורה הוא דווקא אלוהים

יהוה מופיע רק אחר כך

כל הבריאה היא על ידי שם אלוהים שהוא הטבע כידוע

המחקרים אומרים שאלוהים היה אליל של ממלכת ישראל, ויהוה היה אליל של יהודה

נראה לי שזה אמת

כנראה גם הרעיון של מקורות ועריכה הוא נכון

אבל זה לא משנה כלום – זה לא סיפורים זה מסורת של רוחניות ממשית של שתי ממלכות

שחיבור אותם ביחד בתורה כנראה במאה 8 לפני הספירה

גם אלוהים וגם יהוה הם מהויות רוחניות ממשית מאד וחזקים מאד

בכל זאת אלוהים הוא יותר חזק, זה בחינת אימא, בחינת אדמה, בחינת מים מלוחים – כלומר “תהום”, כלומר רוע טוטלי – יש על הרוע בתנ”ך סידרה של שיעורים של קנאל מאד מומלץ

אלוהים הוא גם לשון רבים כפול, כלומר כפילות של טוב ורע, מוות וחיים וכן הלאה – זה שם אלהים

והשם היהוה הוא “יושר” כלומר אחדות, יהוה לא אוהב כפילות

הויה אוהב רק אחדות, רק שכל ישר, רק מוסר, רק רחמנות עד ולא עד בכלל

 

הויה הוא שם של אש, יש על זה מחקרים של ישראל קנואל מציוניים

כלומר הרחמים של יהוה הם מתך האש, וגם השכל שלו מתך האש והיושר שלו גם כן מתוך האש

זה האופי של הויה וגם של נביאה והיה – משה ושמואל ואליהו

אלוהים ועגל

אלוהים כנראה מאד קשור לעגל – גם עגל של זהב בתורה, וגם שתי עגלים של דן

וזה לא סתם שמיד אחרי סיפור של מתן תורה יש סיפור של עגל הזהב

וזה לא כפשוטו אלא זה סוד של שני שמות אלה שנלחמים אחד מול השני ומזדווגים אחד עם השני

זה לא סתם שאהרן הוא זה שעשה את העגל

כי משה הוא בחית יהוה

ואהרן הוא בחינת אלהים, ועגל שזה אותו דבר

ממילא אי אפשר כלל ללא אהרן

כי ללא אהרן משה ישוף את כל המציאות כולו בדיוק כמו יהוה שהוא בחינתו

אלהים בקבלה

אלוהים הוא עיגול בקבלה

יש שני צורות של ספירות

יש מציירים באופך ישר

ויש מצריים באופן עגול

ציור ישר זה בחינת יהוה

וציור של עיגולים – הוא אלהים

אלהים הוא בחינת סובב כל עלמין

ויהוה הוא בחינת יושר, כלומר שכל, כלומר מידת אמת

מצד אלוהים מותר ומצווה לשקר אם יש צורך

מצד יהוה אסור לשקר כלל

מצד יהוה אסור להיות עם אישה נשואה

אבל על פי אלהים הוא אדרבה דבר מצויין – וזה סוד של שרה שהלכה להזדווג עם פרעה

וגם סיפור של בנות לוט והעיקר הסיפור של נשי יעקב

עם ישראל בכלל הוא בחנית יושר

עם ישראל בכלל הוא בחנית יושר כלפי אומות העולם

איזה שם יותר חזק?

שאלה מצוינת

כשאתה רואה שעם ישראל שורד אחרי גלוייות הכי קשות וחזורים לארץ ישראל – אתה מבין שיהוה הוא הכי חזק

אבל כשבחינת טבע – אלוהים, ארץ ישראל נכלשים – אז גם יהוה נחלש כמו גבר שאין לו אישה וזה סוד הגלות

יהוה ואלהים כאיש ואשה

בכללי שני שמות האלה זה יש ואשה, זה זין וכוך

רק זוויג של שניהם בורא עולמות

ממילא כשמפרידים הויה מ-אלוהים אז מתחיל הבלגן

ובעצם זה הרעיון של גלות

מילא הרעיון של חזרה לארץ ישראל הוא לחזור לחיבור של שני השמות האלה, של טבע ושל יושר

האישה – תיאמת, עם ישראל, ארץ ישראל, רחל – לא תשקוט ולא תרגיע את שתקבל את הזרע מהשם יהוה

ממילא רוב המלחמות הוא בגלל שהשם אלוהים לא מקבל את הזרע מיהוה

הויה הוא קנאי מאד

והויה הזה הוא קנאי בתירוף. כל דבר קטן הוא רוצה להרוג את כל העם שלו

רק משה רבינו מאזן ומרגיע את היהוה הזה

אבל בזמן הנבואים כבר לא ידעו איך להרגיע את היהוה הזה ואז נחרב בית המקדש

בחינת אין של בעל שם טוב

ושוב – זה לא ה”אלוהים בעצמו”, לא ה”בורא”. ה”בורא” נקרא בחסידות בעל שם טוב “אין”

פירוש מי שאין לו השגה כלל

ואולי הבחינה הזו נתגלה בברית בין הבתרים, אולי גם בעקדה, אולי גם בקבלת התורה, וגם בהשואה

מה ניתן להשיג?

השמות כמו יהוה ואלהים אנו מסוגלים להשיג קצת, אבל ה”אין” אין שום דרך להשיג כלל

והוא “ברא” אל השמות האלה ועל ידי השמות האלה הוא מנהל את העולם

נקודת הלב

בתניא כתוב בפרק ד של חלק ד’ על נקודת הלב ששם ניתן להשיג את ה”אין” האלוה אבל מי הוא זה שיכול להגיע לנקודת הלב הזה

גם האבות מדברים עם ה”שמות” של אלוהים, ולא עם “ה’ בעצמו”

האלהים ממש אפשר להשיג רק במצב של כמאט מוות

אצל הרב יצחק גינזבורג זה נקרא עד ולא עד בכלל

וזה מצבי קצה כמו מחלה קשה, או מלחמה או עוד מצבים כאלה – אז נפתח הנקודת הלב של האדם

ולא כל אחד מגיע לזה

אבל גם קצת מהנקודה הזו של הלב הוא המון המון וזה כל התכלית של עבודת ה’ – להגיע לנקודת הלב של האדם

 

יהודה ויוסף

ותראו את הסיפור של יוסף ויהודה ותבינו שזה בדיוק אותם בחינות

יוסף הוא בחינת יסוד, ברית,

ויהודה הוא בחינת דין, אלוהים

ויהודה – בחינת אישה – דורשת את הזרע מיוסף, בחינת זרע

ובסוף הם מתחברים בפרשת ויגש והם מולידים נשמות חדשות, משמות של עם ישראל

יהוה הוא אש

יהוה זה שם של אש, לכן ה’ מתגלה מתוך הסנה למשה רבינו

הויה הזה יכול לשרוף

וזה סוד של מיתת שני בני אהרן

וכאמור האופי של הויה הוא שכל ורחמים אבל גם אש, ואמת

בכלל הויה זה ברית, זין

לכן ברית מילה קשרה דוקא לזין

אבל ברית זה גם אמת – על פי הרב יצחק גינזבורג

אלהים הוא אמא. אבל גם מוות

ואלהים הוא שם של אימא, כמו מצרים שהוא גם בחינת אימה

אבל גם אימא יכולה להרוג כידוע

 

וזה שני השמות העיקריים

והזיווג של שניהם הוא עיקר הבריאה של העולם

קשר של אדם עם אלהים גם כן מיני

גם קשר של אדם עם האלהים הוא קשר מיני לגמרי

וכשיודעים לנהל את הקשר בצורה נכונה זה מביא חום ואהבה והולדה

אבל כשלא יודעים לנהל את הקשר הזה – אז זה הורג את האדם

כי שם זה הוא שם כפול – טוב ברע, מוות וחיים בשם הזה

מוסר קשור לאמונה

אבל האדם לא יכול לחיות ללא אש, וללא אמנה

גם מוסר לא יכול להיות ללא אמונה – זה הבין כבר הרב קוק, ועוד יותר השל ב”אלהים מחפש את האדם”

בעיה של ציביליזציה שלנו

והיום הכל שכל – אותו שם של הויה שהביא לחילון

יהוה זה בעיקר שכל. שכל חריף וחזק מאד

ממילא כל זמן שהשכל רציאונלי אמר שיש אלהוים – האמינו באלוהים כולם

אבל ברגע שהראש אומר שאין אלוהים – ממילא כבר לא מאמינים ולא מסוגלים להאמין כלל

כל הרעיון של חילון – זה רק שכל, שכל מדעי, וגם רק לשבור את הטבע, ללחום עם הטבע

יש כל מיני שיטות רוחניות שכל לולו לשבור את הטבע

הכי שובר את הטבע היחס למיניות, ובמיוחד “איסר” של זרע לבטלה.

שמביא קרבנות ללא מספר בציבור דתי וחרדי

וזה מביא בסופו של דבר גם פידופילה – על זה נדבר בהשדמנות אחרת

לעשות אפילו לב מלאכוטי והכי טוב גם ראש מלאכותי…

רגליים מלאכוטיים

עיניים מלאכוטיים

זה ה”אמונה” של חילון

ערבים ויהודים. מסירות נפש של ערבים

והערבים זה בדיוק היפך מזה

הם הרבה יותר טבעים

והם עדיין מאמינים באלהים

אני קורא לזה אמונה ממשית. אמונה שיכול להביא את האדם למסירות נפש

כן, מה שהם עושים זה פסירות נפש ממש

כמו שיהודים מסרו נפש על יהדות בכל דורות – כן מוסלמים מוסרים נפש על האמונה שלהם

אבל זה גופא זה משהוא מיני – כלומר אי אפשר אחרת!

ממילא הם מצליחים נגד כל הציביליזציה של אירופה וארצות הברית ונגד כל חשבון רציאונלי

קליפה קודמת לפרי

יש מושג של קליפה. קליפה קודמת לפרי – אומרת הקבלה

והקליפה גם שומרת על הפרי

ישמעאל הוא קליפה לגבי יצחק – ה”פרי”

והוא שומר על הפרי – יהדות ונצרות – שני בנים של יצחק

יהודים ונוצרים

בחיס של יהודים מול נוצרים

נצרות הוא קליפה ששמורת על פרי – יהדות וישראילים

והיחס של קליפה והפרי הוא גם סוג של זיווג

הם לוחים אחד עם השני אבל גם לא יכולים אחד ללא השני

כך ביחס של נצרות ויהדות

וגם ביחס של ערבים ויהודים

מה זה מלחמה?

וכל מילחמה זה סוג של מחלה ב”גוף” הגדול שעולם

ממילא הפיגועים זה סוג של “רפואה סינית” למחלה של העולם שלנו והעם שלנו

וכמה שפוגעים יותר ב:אוייב” כך הם מתחזקים יותר – ממש כמו פעם היה אצל יהודים, כך היום הוא עם ישמעאלים

זה המלחמה ב”ה לא הגיע למלחמה כוללת וזה נס עצום של ה’ בעצמו, של עצמות ומהות ממש

ראה את “אורות המלחה” על מהות המלחה על פי הרב קוק

 

עלינו להבין את כללי המשחק

ולהסביר אותם למי שרוצה שלמוע

מסורת סינית

יש מסרת של סין שנשמרה

ואני מאמין שפעם היה מסורת ישראלי עוד יותר עמקה רק שהיה נשכחה לגמרי

ומי שיש בגמרא זה אולי אחוז אחד ממה שהיה פעם

גם קבלה וגם חסידות וגם הרב קוק רצוה להחזיר את המסורת הישראלית

והרב נחמן אומר שה”רע-בענים” הם ההורסים את הביאת המשיח

אבל לא פחות – המחקרים שחוקרים את ה”פשט” של הדת ולא רועים שזה מסורת רוחניית עמוקה

הוסף תגובה