יש כאן סיפור יפיפה של הבעל שם טוב. זה סיפור מופלא ומדהים, צריכים לקרוא אותו בזהירות.
בעל שם טוב על התורה. פ’ ואתחנן, ט.
והפיץ ה’ אתכם בעמים וגו’ ועבדתם שם וגו’ ובקשתם משם את ה’ אלקיך ומצאת וגו’. שמעתי ממורי משל לסוחר אחד שהיה בים) והיה סוער הים והולך למאוד עד סכנת מיתה, אז הסוחר עמד בתפילה שינצל בזכות אשתו הצנועה, והיה שם גוי עובד עבודה זרה, ותמה על הסוחר שהתפלל בזכות אשתו, והשיבו שבאמת ראוי להפליג בשבחה,
היא משהו מיוחד. לא סתם אני מתפלל בזכותה. והגוי לא האמין.
ואמר זה הגוי אני אלך ואפתנה,
אני אוכיח לך שהיא לא כזאת כשרה.
ואיזה אות אתה מבקש ממנה,
אני רוצה להוכיח לך שהצלחתי לפתות אותה, ואביא לך איזה משהו, איזה אות
והשיב שיש לה טבעת אחת חשוב על ידה ואם יביאנו אז ידע וכו’,
אם תביא את הטבעת הזו, אני יודע שהצלחת
והסכימו על איזה קנס, שיתן כל אחד סחורתו לזה שכנגדו המנצח,
התערבו
והלך אצלה לפתותה, ולא יכול להתקרב אצלה כלל, וחזר ובא אליה כמה פעמים באומרו שיש לו סוד מבעלה, ולא השגיחה עליו, עד ששכר את שפחתה
התייאש. הוא חייב להביא את הטבעת כדי להצליח בהתערבות, אבל לא מצליח לפתות אותה.
לגנוב ממנה טבעת זה, בכמה תחבולות שעשה, ועלתה בידו,
הצליח סוף סוף לגנוב את הטבעת
ובא עם טבעת זה הסימן לבעלה,
הוא ניצח בהתערבות
ולקח הסחורה ממנו, ובא בספינה ריקנית אל ביתו, ובשמוע האשה מביאת בעלה, אז קישטה את עצמה ויצאה לקראתו, בדברי ריצוי ואהבה שהיה ביניהם מאז ומקדם, וכל זה לא נכנס באזניו, והיתה תמהה עליו,
למה הוא? היא באה אליו בטוב, ומתקשטת, ומכינה את עצמה, והוא מגיע כולו עצבני
ולא ידעה על מה ולמה זז מחיבתה ואהבתה, ובא עמה לביתה ולבו בל עמו,
נישואיהם עלו על סרטון.
וסיבב הדבר עד ששלחה מעל פניו בספינה על הים בלי מנהיג,
זרק אותה לספינה על הים
רק הבעל כסות ולשון שינה,
הבעל מתחפש
כאילו הוא מלח אחד ממנהיגי הספינה לבדו, והלכה בספינה כמה ימים בלי מאכל ומשתה, והתחננה מזה המלח שיתן לה מעט אוכל להשיב נפשה, ואמר אם תנשק אותי אזי אתן לך,
הולכת למות מרעב, ואין לה מה לעשות
וכך עשתה בהכרח, ואחר כך תבעה לתשמיש וכו’, ויהי היום באה הספינה לחוף הים, וזרקה הספינה וקפצה ליבשה,
האישה זרקה את הספינה
וביקשה אוכל, ומצאה שני אילנות אחד שהאוכל ממנו נעשה מצורע, ושני האוכל ממנו נתרפא מצרעתו, ולקחה זה בתרמילה עד שבאה לבית המלך בדמות איש,
גם היא התחפשה. באה אל בית המלך בדמות איש.
והוצרך שם לרפואה זו, והיא עשתה הרפואה, ונתנו לה הון רב,
הצליחה לרפא את המלך מהצרעת.
וחזרה לביתה, ומצאה לבעלה והתרעמה עליו מה שעשה לה ששילחה מביתו בספינה עם מלח אחד מכוער והוצרכה לנשקו ושאר דבר מכוער עבור גודל צער אכילה וכו’,
מה לא עושים כשרעבים…
והבעל שמח בלבו על גודל תרעומותה וצניעותה, וחקר הבעל וימצא הדבר ששקר ענה בה הגוי שגנב טבעתה,
פתאום נתגלה, שהכל היה שקר. היא לא באמת מסרה לו. הוא גנב את הטבעת.
ונתברר הדבר, ואז עשו בו שפטים וכו’:
והנמשל מובן בכל עניני עולם הזה מימות החורבן עד ביאת משיחנו במהרה בימינו אמן סלה, כי מורי עשה עליית נשמה וראה איך מיכאל אפוטרופסא רבא דישראל המליץ עבור ישראל שכל חוב שלהם הוא הכל זכות, כי כל מה שעושין פסלנות ושאר דברי חוב, הכל הוא כדי שיוכל לעשות שידוך עם תלמיד חכם, או לעשות צדקה וכיוצא בזה, הכל מוכרחים וכו’, ואשה צנועה הוא השכינה, בסוד אשת חיל עטרת בעלה (משלי י”ב, ד’), ונתקנא הס”מ ואמר עכשיו שיש להם בית המקדש וקרבנות, אבל אם תרצה לנסותן תחריב בית המקדש ואני אפתנו כביכול וכו’, ועל ידי השפחה גנב הטבעת, והוא סוד גורל שני השעירים אחד לה’ ואחד לעזאזל, ועל ידי החטא עלה בשמאל וכו’, ונחרב הבית, וכמו שכתב הרמב”ן וכו’, ושלחה בספינה וכביכול ה’ יתברך שינה את עצמו בתוך שם קדוש סא”ל וכו’, וזהו סוד הוידוי תרעומות השכינה אליו יתברך שמו איך שהוכרחה וכו’, ואחר כך הוברר הדבר ששקר ענה בה ואז זבח לה’ בבצרה וגו’ (ישעיה ל”ד, ו’), ודברי פי חכם חן, והמשל הזה נוקב ויורד, והבן: (תולדות יעקב יוסף פרשת שופטים דף ק”צ ע”ד ודף קצ”א ע”א, כתונת פסים פרשת קרח דף מ’ ע”ג) המשך »
