מבוא
“המפץ הגדול” והצופן הגנטי של התנ״ך
בספר זה אבחן את שאלות היסוד של התהוות עם ישראל ושל ראשית האמונה המקראית, ואציע תפיסה חדשה השונה הן מן המסורת המקראית המרכזית והן מן הגישה הרווחת היום בקרב חוקרי מקרא וארכיאולוגים.
חוקרי המקרא והארכיאולוגיה המקראית עסקו רבות בחקר הרקע להיווצרותו של עם ישראל המקראי ולהתהוותה של הדת המקראית. באמצע המאה העשרים שלטה הגישה שביקשה לאשש את המסורת המקראית בעזרת הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו בארץ ישראל ובמרחבי המזרח הקדום. טקסטים מן המחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה שהתגלו במסופוטמיה, חשפו מנהגים דומים לאלה שקיימו אבות ישראל לפי המתואר בספר בראשית. החפירות בארץ ישראל אישרו לכאורה את הסיפור המקראי על כיבוש הארץ על ידי בני ישראל בראשותו של יהושע בן־נון ואת תפארתה של ממלכת דוד ושלמה. ואולם בשנים האחרונות התהפכה הקערה על פיה. התברר כי המקבילות שהוצעו בין תקופת האבות לבין
הטקסטים המסופוטמיים אינן משכנעות. חוקרים רבים הצביעו על היסודות האנכרוניסטיים בספר בראשית (כך, למשל, נטען כי הפלישתים עדיין לא הגיעו לארץ בתקופה המתוארת בספר, וכמו כן ביותו של הגמל התרחש בתקופה מאוחרת יותר), ובעקבות כך הגיעו למסקנה שהאבות אינם אלא דמויות מיתולוגיות שאין להן אחיזה במציאות.1 כמו כן עלו סתירות חמורות בין הממצא הארכיאולוגי על התנחלות ראשוני הישראלים בארץ ישראל לבין הסיפור המקראי על אודות כיבוש הארץ.
מסקרים ארכיאולוגיים נרחבים שנערכו בעיקר בשנות השבעים התברר כי תהליך ההתנחלות היה אטי, מדורג ולא אלים בעיקרו. בעקבות כך עלתה הטענה כי ראשוני הישראלים היו כנענים וכי לא הגיעו ממצרים. בהעדר ממצא ארכיאולוגי שיאשש את הסיפור על כיבושיו הנרחבים של דוד ועל מפעלי הבנייה של שלמה, הוטל גם עליו צל של ספק. מציאתן של כתובות ארכיאולוגיות המזכירות את “יהו־ה ואשרתו”, הביאה חוקרים רבים לטעון כי דתם של הישראלים לפני גלות בבל היתה זהה בעיקרה לדת הכנענית, וכי רק הגלות לבבל הביאה להתפתחות האמונה באל אחד. בהקשר זה התפתחה אסכולה של חוקרי מקרא המכונה “האסכולה המינימליסטית”. החוקרים המינימליסטים טוענים כי אין במקרא שום מידע היסטורי בעל ערך על התקופה העתיקה וכי המקרא נכתב לאחר גלות בבל, בעיקר בתקופות הפרסית וההלניסטית.2
האם האבות אברהם, יצחק ויעקב הם דמויות היסטוריות או אגדתיות? ואם כן, מתי חיו האבות? האם אכן היו בני ישראל עבדים לפרעה במצרים ויצאו ממנה בהנהגתו של משה, או שמא אין סיפור יציאת מצרים אלא מיתוס נעדר בסיס היסטורי וראשוני הישראלים היו בעצם כנענים? האם אכן מלכו דוד ושלמה על ממלכה עשירה ורחבת ידיים שבירתה ירושלים המפוארת, או שמא היתה ירושלים עיר קטנה נעדרת חשיבות? התוצאות של המחקר הארכיאולוגי אינן
נותנות פתרון חד־משמעי לשאלות האלה, והמלומדים חלוקים על פירוש הממצאים.3