בואו נתחיל מאבולוציה.
הרב קוק כתב ספר, אחר כך הוא לא רצה להדפיס את זה אבל בסוף הדפיסו את זה ממש בעשרים שנה האחרונים, סוג של חקירה או משהו בסגנון של מורה נבוכים של הדור.
ככה זה נקרא, נבוכי הדור. יש לה את הספר.
הוא שואל כמה שאלות של מדע העדכנית שלו, זאת אומרת של סוף המאה התשע עשרה.
אחד הדברים שהוא כותב שם, הוא כותב שאבולוציה זה נכון מאוד, זה על פי קבלה. במקום אחר אני ראיתי, לא יודע, או שזה הרב קוק בעצמו או שזה כבר פירוש, שאבולוציה ותשובה זה אותו דבר.
וזה צריך להבין.
מה הבעיה העיקרית באבולוציה?
היה לי ספר ברוסית של לייטמן על קבלה של אשל"ג.
הוא כותב, שהבעיה האבולוציונית, שבאמת יש התפתחות איטית, אבל מפעם לפעם יש התפתחות רבולוציונית.
זאת אומרת יש אבולוציה אבל יש רבולוציה. זאת אומרת יש התפתחות לאט לאט לאט, אבל מפעם לפעם יש פתאום "פיצוץ".
וכל מי שחוקר את הטבע, יודע שההתפתחות של העולם של חי, העולם של צמח, זו הייתה התפתחות קפיצית. זאת אומרת הריבוי של צורות של חיים ושל צמחים, זה היה פתאומי, תוך זמן קצר מאוד, ותוך המון המון צורות של חיים ושל צמחים.
אבל לזה אין שום הסבר במדע.
היום זה מוכר במדע, שיש כאלה קפיצות, ויש כמה קפיצות כאלה.
גם בהיסטוריה של בני אדם אנחנו גם רואים שפעם לפעם יש קפיצות.
רבולוציה.
בשביל זה הקב"ה ברא את העולם.
זה בערך כמו אימא שהולידה את הילד, אבל אחר כך הילד צריך לצאת מהבטן, להתחיל לאט לאט לחיות לבד.
זה כל הרעיון של הבריאה.
הקב"ה ברא את העולם, אבל הוא לא רוצה לנהל את החיים שלנו.
כמו אימא צריכה להעניק את הילד, תקופה מסוימת, לתת אוכל גם תקופה מסוימת, ואחר כך הוא צריך ללכת לבד.
אני חושב שזה דמיון הכי נכון מה זה בריאה.