Apr 12
ב”כפר חבד” האחרון (פ’ מצורע ע”א) הי’ כתבה מאד מעניינת על הרב זוין, א’ מגאוני הדור הקודם, שידע לשלב גאונותו בנגלה, עם ידע מעמיק בחסידות, והי’ מהעסקנים הדגולים של הדור הקודם. ידוע הקשרים ההדוקים שלו עם הרבי, וריבוי מכתבים אליו מהרבי בעניני העסקנות.
האבא שלו הי’ רב חבדי גדול, והבן הלך ללמוד בישיבת “מיר”. האבא נתן רשות ללכת לרק בתנאי ש”בשבת יקפיד להתפלל בבית כנסת חב”ד” – ואכן כך נהג במשך כל שנות חייו. כתבה מרתקת, מומלץ מאד.
ה”סיפורי חסידים” שלו מאד מפורסמים בקהל החבדי. יש עוד ספר א’ שלו – פחות מפורסם אולי – שנקרא “אישים ושיטות”.
בעידן האינטרנט לא צריכים לחפש הרבה, כל הספרים כבר מצויים וסרוקים, אז מצאתי את הספר באתר HEBREW BOOKS
http://hebrewbooks.org/33467
הספר פשוט מרתק. אני קורא ומתפלא על עצמי. איזה בורים אנחנו? איך אנו מרשים לעצמינו פשוט להתעלם מדמויות ההוד של הדור הקודם, לא יודעים, לא מכירים את גדולתם ואת משנתם, ולו במקצת
אנו יודעים רק ש”מתנגדים לא יודעים ללמוד, רק בחב”ד יודעים ללמוד”
האמנם כשהרבי דיבר מפעם לפעם בנימת זילזול כלפי “מתנגדים” הוא התכוון למה שהוא אמר? או שמא יש לנו בעיות ב”הבנת הנקרא” או “הבנת הנשמע”?
המשך »
Apr 06
בתקופה שלפני קום המדינה לא נראתה רחבת הכותל המערבי כפי שהיא נראית כיום. רחבת הכותל הייתה אז כעין פרוזדור צר. מאחורי ה”פרוזדור” היו בתים ערביים, ודייריהם לא הרשו לנו, היהודים, להעמיד שם ארונות קודש, ספסלים או שולחנות. ממשלת בריטניה גזרה גזרות שנועדו להשפיל את כבוד היהודים במקום הקדוש, ואלה היו אחדות מגזרותיה: אסור ליהודים להתפלל בקול רם ליד הכותל, כדי לא להרגיז את הערבים. אסור ליהודים לקרוא בתורה בציבור. היה עליהם, אפוא, להיכנס לאחד מבתי-הכנסת שברובע היהודי, כדי לקרוא בתורה. אסור ליהודים לתקוע בשופר בראש השנה. גם לתקיעת שופר הלכו היהודים לאחד מבתי-הכנסת שבעיר וחזרו אל הכותל להמשך התפילה. המושלים הבריטיים העמידו ליד הכותל שוטרים, שהשגיחו על היהודים לבל יפרו את החוקים הללו. אפילו .שרפרף אסרו השוטרים להכניס לסמטה הצרה.
המשך »
Apr 06
חושך הצרעת ואור המילה
פרשת “תזריע” פותחת בדיני יולדת, אך לאחר מכן עוסקת רובה בדיני צרעת. ידוע הכלל ששם הפרשה הוא כותרת הכוללת את כל ענייני הפרשה. לכן ברור שהשם “תזריע” ו”תורת היולדת” נוגעים גם לנושא העיקרי של הפרשה – הצרעת. ויותר מכך, נראה שהקדמת ענייני הלידה הוא על דרך “מקדים רפואה למכה” – המכה והמחלה הכללית בתורה היא הצרעת, וסביר שמה שנכתב קודם לכן רומז לרפואתה.
רמז מובהק לכך בפסוק (המיותר לכאורה) בפרשת היולדת: “וביום השמיני ימול בשר ערלתו”, ממנו למדו חז”ל שמילה דוחה צרעת, ויש למול אף אם בכך האדם קוצץ בהרת (ועובר על הלאו של ‘השמר בנגע הצרעת’). לימוד זה מפרשת תזריע רומז בפנימיות כי בכח כל פרשת יולדת – ובפרט בכח שמירת הברית – לבטל ולהעביר צרעת מהאדם, ומאידך אפשר ללמוד כי הצרעת עצמה נובעת מפגם הברית ומתפשטת מעור העורלה דווקא. בהפשטה דחיית המילה את הצרעת היא דוגמא לכלל שמצוות עשה דוחה את לא תעשה על דרך דחיית האור והחיוב את החושך והשלילה. כאשר אור המילה דוחה את חושך הצרעת הוא פועל בה רפואה כנודע שרפואה היא אותיות אור פה העולה בגימטריא אור מילה. (“מעיין גנים”)
המשך »
Apr 06
באמרי “חג שמחת תורה” בכפר חב”ד, אינני מכוון לאותן הקפות המוניות וריקודי הראווה, הנערכים שם במוצאי החג ואלפים נוהרים לשם מתל אביב, כדי לראות, והצפיפות גדולה והרעש גדול והראווה גדולה, כוונתי לעצם החג כשחסידי חב”ד שרויים בינם לבין עצמם ועם עצמם, וכפי שיסופר תיכף, עם עצם עצמיותם עד תוך תוכם. הוזמנתי ע”י אחד ממייסדי הכפר ועמודי התווך שבו, והוא ידידי ר’ משה סגל. והוא מראשוני התוקעים ליד הכותל, והוא מראשוני המחתרת הלוחמת, ואש קודש זו, שיקדה בו, מצאה מזבח לעצמה, בחסידות חב”ד ולא בזאת הקלה, העירונית, חסידות של ימי הילולא, כי אם זו של חיי כפר חב”ד, שבו חיים את חב”ד ברמ”ח האיברים ושס”ה הגידים, תוך כדי עבודה חקלאית.
המשך »
Apr 01
קטע משיעור של הרב ישראל אריאל במכון לתורת הנפש תל אביב כ”ד אדר תשע”א
http://jewish-education.info/uploads/torat-hanefesh/israel-ariel/5771/07/Israel%20Ariel%205771%2007%2024.flv
יופי של שיעור מא’ מוותיקי תלמידי הרב יצחק גינזבורג שליט”א
תיכנסו להנו – תלמדו לחשוב בצורה ואריאטיבית יחד עם הרב אריאל
