ויותר זה, כשהיה סביב הרב אנשים כמו ישראל אריאל, שהיה יכול לדבר עם הרב, להקשות עליו. ובסופו של דבר זה נגמר. לאיזה סיבה אין לי מושג, гהתוצאות אנחנו גם רואים.
אני אמרתי את זה לישראל: תשמע, אתה עזבת את הרב, ובשביל זה אשתך נפטרה.
הוא לא קיבל את זה כמובן, אבל כן.
הקשר של הרב עם התלמיד זה אף פעם לא צריך להיות נחמד.
ולא בשביל זה הבן אדם נכנס לחבורה מסוימת.
הבעיה היא שלא רוצים לשמוע, זה לא עניין של בריאות שלו, ממש לא. הוא לא רוצה לשמוע, הוא לא מסוגל.
יש דיבור של הרב קרליבך.
הוא אומר: מי שלא יודע לשמוע הוא לא צדיק ולא רב ולא שום דבר.
אתה יודע שאני גם עברתי כמה דברים בריאותיים בשנתיים האחרונים, וזה עדיין לא נגמר.
למה אני מקליט? כי קשה לי לכתוב.
וכמו בן אדם שעבר ניתוח ראש, ועבר שיקומים, אני אומר לך, זה לא קורה סתם ככה. כל מחלה שבעולם, זה לא סתם ככה.
יש דיבור של הרב קוק.
היסטוריה, אתה בטח מכיר. היסטוריה, הוא כותב את זה.
אתה יודע, יש כזה רעיון קוואנטי, נכנס לא מעט לרעיונות קוואנטים של דעת. יש רעיון קוואנטי שאתה לא יכול למדוד שני פרמטרים בו זמנית. דוגמה, אלקטרון אתה לא יכול למדוד בו זמנית מהירות ומשקל.
אף אחד לא יודע למה, אבל זה כלל גדול בתורה של קוואנט. ששני דברים הפוכים אתה לא יכול לתפוס סתם בו זמנית. אותו דבר בכל דבר בעולם, בדעת במיוחד.
אני אומר ששני הפוכים זה אור וכלי, והם הפוכים. ומאלה כמה שיש יותר אור, יש פחות כלי, וכמה שיש פחות כלי, ככה יש יותר אור. לענייננו, כשהשיעורים היו מצומצמים, זה היה שם הרבה אור.
כמה שהרחיבו עוד ועוד ועוד כלים, עוד נפלאות לדוגמה, כמה שיש יותר כלי, ככה יש פחות אור. זו הרגשה שלי. האם אפשר לעבור את הכלל הזה? כן.
על די זיווגים. רק על די זיווג אתה מחדש משהו חדש, אתה מוליד משהו חדש, ואז כאילו משתדרג, המערכת משתדרגת. הוא צלם, והרב יצחק אוהב לדבר, ולא מסוגל לשמוע.
צר לי אבל ככה זה. כמובן, אם הרב לא יכול לשמוע, בסופו של דבר אין לו מה להגיד. כן, ממש ככה.
אני ניסיתי לדבר איתו לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש פעמים, אין בריבה, אין מה לחפש, אין פה מה לחפש. כלל שלי, הרב שרק מדבר ולא שומע, הוא לא רב שלי. נקודה.
פעם היה קצת דיבור, עכשיו לא. יותר מזה, גם תלמיד שהוא רק שומע שיעור, הוא מבין את זה באופן מאוד מאוד כללי. רק על די שאלות, וקושיות, ודיאנוג של רב עם תלמיד.
על די זה יש הולדה. הדוגמה הכי פשוטה, זה הולדה. תתאר לעצמך גבר שאומר, אני רק, דאגה שלי להוציא כמה שיותר זרע.
בסדר, מי שרוצה שיקבל. איך זה נקרא? אנחנו יודעים איך זה נקרא, נכון? לצערי זה בדיוק מה שקורה בחבורה, הזאת שנקרא, גינסבורגיה. כולם רוצים רק לדבר, ולא מוכנים לשמוע.
האם זה עבודה או לא (דיקור סיני) לא מעניין אותי את האמת.
וכנראה אם אין לבן אדם שום מושג על רוחניות ממשית, כך אני קורא לזה – רוחניות ממשית, הדיקור לא יעזור.
הרב עוסק במה שנקרא פילוסופיה דתית.
לדעתי הרב עוסק בפילוסופיה דתית ולא בדת, נקודה.
בשביל להבין האם דיקור זה עבודה זרה או לא – צריך להבין מה זה עבודה זרה, מה הבעיה בזה ומה החיסרון בזה ומה מעלה בזה.
יש ספר של יהושע השל, הנקרא "אלוהים מחפש את האדם".
דעתי זה ספר מדהים, זה מהספרים הכי חשובים כלל נכתבו על הדת במאה העשרים.
הוא כתב את זה אחרי השואה, בעיקר הנוצרים קיבלו אותו יותר, היהודים פחות. הוא היה מדבר בעיקר עם נוצרים.
הרעיון הראשון היה, שפילוסופיה דתית זה לא דת, מזה הוא מתחיל.
נכון זה לקח לי הרבה זמן, שנים להתחיל להבין שפילוסופיה דתית ודת זה לא אותו דבר.
הרוב הרבנים עסוקים בפילוסופיה דתית, אבל זה לא דת. לא דת בכלל.
בשביל זה צריך קצת להסתכל בהספר הזה.
אם אתה תרצה אני אשלח לך את זה.
הנפקה מינה מאוד פשוט.
אתה נכנס לחתונה. אתה רואה שם המון המון אוכל טעים ביותר.
אומרים לך אתה יכול להסתכל כמה שאתה רוצה אבל אסור לך לאכול את זה.
מה אתה אומר?
יש פה נפקמה מינה או שאין נפקה מינה?
זה בדיוק ההבדל בין דת ופילוסופיה דתית.
