הערה: כל הכתוב כאן הוא על אחריותו של עורך האתר בלבד. רשמתי לעצמי מה ששמעתי בהתוועדות  ומה שנשאר בזכרונ.זאת ועוד: זה לא סגנון של הדברים,רק רעיונות שנשארו בזכרוני, וייתכן מאד שתעיתי בהבנת הדברים. ו”שגיאות מי יבין”

ליל שבת הי’ התוועדות בבית של הרב עם הבחורים השלוחים שהגיעו לישיבת “תורת אמת” – לא הייתי שמה יותר מדאי, וגם מה ששמעתי – אני לא כ”כ זוכר. מה ששמעתי – הרב דיבר על ריבוי קשיים שהי’ להם בהתחלת השליחות באה”ק בתשל”ח. אמר – שב”ווארט” שלו לא הי’ אף א’ מהמשפחה. אמר שמות החסידים שישבו אתו בשעת “ווארט” – זושע פארטיזן, בערקע חן ועוד כמה שאני לא זוכר. אמר שהי’ לו לרגע נפילת רוח מזה שהוא נמצא לבד ב”ווארט” – אבל אח”כ באה לו מחשבה – שהרי נמצאים בשליחות של הרבי וצריכים לשמוח מזה וכו’. אמר שכשהם הגיעו לארץ – אז הי’ קבלת פנים רבתי, אבל למחרת כבר שכחו מהם, ורק כמה מהחסידים היו שתמכו אותם בשנים הראשונות. וגם היו כאלה שפחדו מה”מתחרים” ורצו לשים רגל וכו’.

המשך »

להאזנה:

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/ein_yaakov/ein-yaakov-29-10-2009.WAV

לתועלת הגולשים הבאנו כאן את הנוסח של “עין יעקב” שנלמד בשיעור, וכן “קיצור שלחן ערוך” שנלמד בהמשך

המשך »

הערה: כל הכתוב כאן הוא על אחריותו של עורך האתר בלבד. רשמתי לעצמי מה ששמעתי בהתוועדות  ומה שנשאר בזכרונ.זאת ועוד: זה לא סגנון של הדברים,רק רעיונות שנשארו בזכרוני, וייתכן מאד שתעיתי בהבנת הדברים. ו”שגיאות מי יבין”. השמות של אנשים שהוזכרו בהתוועדות אני דרך כלל לא זוכר ואתכם הסליחה

דובר על עניין “בוא אל התיבה” – להכנס לאותיות התורה והתפילה, וזה מה שמציל מ”מים רבים” – הן “מעינות תהום” – דאגות הפרנסה וכיו”ב, והן “ארובות השמים” – דאגות מעסקנות ציבורית וכיו”ב

“נוח ואשתו ובניו ונשי בניו אתו” – לא מספיק שהוא לבד נכנס אל התיבה, אלא צריך להכנס לתיבה גם את המשפחה – צריך לדאוג לחינוך הילדים, ללמוד עם אשתו וכו’

מה הנקודה של “בוא אל התיבה”? ישנו כלל “המוציא מחברו עליו הראי’ה”.  מי שרוצה להוציא כסף ונכסים מחזקתם – עליו להביא ראי’ה. הרבה פעמים אנשים באים לדין תורה ויש טענה – סיכמנו בינינו כך וכך – אבל לא חתמנו כלום. אז אני אומר להם – המוציא מחבירו עליו הראי’ה

המשך »

הקלטה של השיעור הקבוע של הרב בין מנחה למעריב בבית כנסת חב”ד רחובות אור לד’ חשון תש”ע
השיעור הוא ב”עין יעקב” מסכת יומא, דף מב, עמוד ב’ למטה, מתחיל מהמילים “ר’ ירמי’ה”
השיעור עוסק ב”עניני מחילה” כהגדרת הרב.

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/ein_yaakov/ein%20yaakov%2021-10-2009.mp3

אור לז’ מנחם-אב ה’תשס”ט

 יש מכתב מהרבי, הזכרתי את זה כמה פעמים, שהיו הורים שכתבו לרבי על א’ הילדים שלהם בגיל ההתבגרות. הרבי כותב בחזרה במכתב, ומציע, שישתמשו שישתדלו למצוא מישהו להשפיע על הבת שלהם, מישהי שהיא מחזיקה, מהמשפחה, דודה או בת דודה, או מהמורות, או מהחברות, והרבי מביא שתי סיבות למה בהגיל שהבת נמצאת לפעמים זה יותר כדאי כך. הרבי כותב טעם ראשון, מכיון שהורים הם מעורבים בצורה רגשית עם הילדים שלהם, אז כשהם רוצים לדבר עם הילדים על איזה שהיא בעי’ה – אז בעיקר הרגש יעבוד, ואז הילדים שומעים לא את התוכן של השיחה, אלא ההתרגשות של ההורים – אם זה אכזבה, אם זה תיסכול, אם זה כעס, אם זה ייאוש, כל ההתרגשות, כל הרגשות שיש לפעמים בגיל הזה, שלפעמים צריכים להתמודד עם זה, אומר הרבי, הילד ירגיש יותר את הרגשות האלו, ולא את התוכן מה שמדברים. בגלל שהדיבורים של ההורים זה מלא רגש, וקשה להם להתנתק מהרגשות שיש להם בפנים.

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5769/ase_lo_taase_hitbagrut10.wav

המשך »

לדעת לבקש סליחה. לדעת להסביר את עצמו. לקחת כל דבר ב”מסגרת” הנכונה.

הייתי מאד מאד לחוץ, ולכן עשיתי את זה… זה נקרא שאתה נותן תירוץ, היית משהו לא בסדר… מה שכן – אני אומר את זה במפורש – זה לא כל כך קל בשביל האנשים… אם אתה חושב שאתה צודק – מותר לך להסביר את עצמך. אבל אם אתה רואה שאתה טעית – הכי טוב – אז הכי טוב – זה להגיד את הסליחה.

סבא רבא שלי – הי’ לו כלל – כשהתחתן – הוא אמר לאשתו – אסור לנו ללכת לישון – כשאין את הבקשת סליחה ממישהו שכועס או מישהו שנפגע. יש בזה הרבה חכמה. אם אתה הולך לישון ברוגז – אז הברוגז נמשך. חסידים היו אומרים, שהמחשבה אחרונה שהאדם חושב – על זה אתה ישן. איך אנחנו יודעים את זה? כי בבוקר, כשאתה קם, הרבה פעמים אתה חושב… למה אני חושב על זה? – כי בלילה, לפני שהלכתי לישון… ואתה ישן על המחשבה הזו כל הלילה. ה”ברוגז” הזה – אם אתה ישן על ה”ברוגז” – הברוגז הזה נשאר כל הלילה. זה לא בריא. נו – זה יותר קל להגיד את זה מאשר לעשות את זה… עצה טובה קא משמע לן.

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/shalom_bayt/5769/shiur%202009-05-06e.wav

המשך »

התקשורת במשפחה (5). חשיבותו של “ניקוד חלקי”

אני רציתי לדבר על הנושא בתקשורת, שהרבה פעמים אנחנו לקויים בזה.

כשהיינו ילדים והיינו צריכים לעשות מבחן, אנחנו תמיד היינו יותר מרוצים, אם זה הי’ מבחן אמריקאי. לפחות היינו יכולים לנחש. עוד דבר הי’ לנו – אם זה מבחן, שהספרים יכולים להשאר פתוחים, אף על פי שבדרך כלל המבחנים עם הספרים פתוחים היו יותר קשים, אבל הי’ מין כשה תחושה, שעם ספר פתוח אפשר להתגבר.

 להאזנה

המשך »

התקשורת במשפחה (4). הפעולה ההרסנית של שתלטנות

אחד מהנושאים שיכול לקרות בחיי הנישואין, זה נקרא שאנחנו נכנסים למערכת יחסים של שתלטנות, של מאבקי כוח, של שליטה. הקשר בין בעל ואישה יכול להיות מאד טוב בהתחלה, הם אוהבים אחד את השני, מעריכים, אבל הבעי’ה של שתלטנות, הבעי’ של שליטה – זה יכול להרוס את חיי הנישואין של האדם, ולפעמים אנחנו אפילו לא שמים לב לזה, איך שאנחנו אשמים ביחס של שתלטנות.

ומכיון שזה מאד מאד הרסני בחיי הנישואין, וגם כן – התשתית של חיי הנישואין הוא שבן אדם צריך לאהב את אשתו כגופו, ולכבד יותר מגופו. לכבד – זה לשמור על הכבוד של האדם. ויחס שתלתני יכול להרוס את התשתית הזאת.

להאזנה

המשך »

הפסח בפתח, ו-COL מגיש לגולשים סרט וידאו מליל סדר לדוגמא שערך רב קהילת חב”ד ברחובות הרב מנחם-מענדל גלוכובסקי. הקדישו מעט זמן מיומכם העסוק, (בכל זאת ערב פסח לא שכחנו), ועברו יחד עם הרב גלוכובסקי על כל שלב משלבי הסדר, משולב בסיפורים והנהגות מיוחדות מהרבי

http://jewish-education.info/uploads/rav_gluchovsky/halacha/seder%201_320_240high.wmv

המשך »

התקשורת הנכונה (3). אל תחשוב שהשני מבין מה שאתה מרגיש!

בשיעור השלישי מסדרת השיעורים בנושא “התקשורת הנכונה בבית” הרב עומד על נקודה מאד חשובה בתקשורת בכלל, ובתקשורת בבית בפרט: להביע את עצמו בצורה נכונה, דהיינו, להביע את הרצונות ואת הבקשות שלך, את הצרכים ואת הרגשות שלך בצורה ברורה ומובנת להשני.

במקום  להתווכח על “מי צודק”, יותר טוב להסביר את הרגש שלך – ואז גם להשני יהי’ יותר קל לוותר. כי הויכוח – הוא לאו דוקא בגלל “צדק ויושר”. זה בגלל התחושות שיש לך ולא רק “צדק ויושר”!

אל תסמוך על כך, שהשני יבין לבד את הרגשות שלך. תסביר את עצמך בצורה ברורה. אל תפחד מזה! מה יקרה? מקסימום, הוא יכול להגיד, ש’כרגע אני לא יכול’!

להאזנה

המשך »