רפואה, כמו שנסביר, היא לא חסד אלא רחמים – גם רפואת הגוף ובעיקר רפואת הנפש. חסד – יד ימין – עולם העשיה, שמתחיל מהחוץ אל הפנים. אבל רחמים זו הסתכלות פנים – זו לא יד, לא חיבוק, אלא מבט. רפואה מתחילה מעיני הרופא

יש אדם שיבוא ליעוץ או טיפול נפשי, יש לו בעיה. הבעיה שלו שהוא מכיר, ויש ודאי הרבה רבדים שהוא לא מכיר, ותפקיד המטפל לחשוף – בכל אופן הבעיה היא עם ה’יש’ שלו, מה יש לו ומה חסר לו. אבל בריאה היא יש מאין, מאין ליש, צריכים ממש להגיע לנקודה הכי פנימית, נקודת האין, כמו “אין מזל לישראל”, ושם לגעת באין ולגלות אותו. מה זה אין? ממש הקשר העצמי בין הנשמה לבין ה’. ומתוך האין לברוא, כלומר להבריא, את היש – שזו הבעיה שלו. שוב, הסדר של בריאה הוא מהפנים אל החוץ.

יש תהליכים, גם תהליכים חשובים של תורה, שמתחילים דווקא מהחוץ לפנים. תהליכים אלה מכונים בדרך כלל עשיה – עושה חסד, עושה צדקות, עושה שלום. כל הדברים האלה קשורים לעולם העשיה, ובעולם העשיה ככלל מתחילים לפתור בעיות שעל פני השטח, וככל שמצליחים חודרים יותר פנימה. אבל על רפואה כתוב “בורא רפואות”. כי כל תהליך של הבראה הוא תהליך של בריאה יש מאין. כדי להבריא את המציאות – הסדר הוא “את השמים ואת הארץ”, קודם הנשמה (השמים = נשמה) ואחר כך הארץ-הגוף.

אפשר ללמוד מהפסוק “ורפא ירפא” שבעצם צריכים להתחיל כל טיפול רפואי – עיקר החידוש כאן הוא לרופא גוף – מהשרש. הפסוק אומר שהמקור והשרש באלקות – ליהודי יש “חלק אלוה ממעל ממש”, זה השרש אצלו, וצריך לדאוג לנשמה שלו, ואחר כך נגשים לרפואת הגוף.

כשה’ הוא הרופא הוא עושה זאת בקלות, אין תופעות לואי. כשיש רופא בשר ודם ויש רפואות למיניהן יכולות להיות תופעות לואי, ולכן זה קשה, אבל ככל שמתקשרים לשרש זה מקל גם על הטיפול והרפואה על ידי הרופא בשר ודם.

הרופא עצמו, רופא בשר ודם, אם לא מתקשר קודם לשרש, למקור, הוא לא יצליח – ודאי בדרך הקדושה – להמשיך רפואה לחולה.

אצל הקב”ה – מקור הרפואה – הרפואה תמיד קלה. לכן בכל התנ”ך, בפסוקים שה’ הוא רופא, זה לשון קל, ואילו תמיד כשיש רופא בשר ודם – רוב הפעמים הכוונה לרפואת הגוף, כמובן, אבל כמו שאמרנו, זה גם קשור לנפש – הפועל רפא בא בלשון כבד, “מרפא”.

בע”ה

סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט”א[א]

http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/05/5771-05-19.flv

המשך »

כתוב “נשמה שנתת בי טהורה היא”. כתוב בחסידות ששרש הנשמה הוא טהירו עילאה. לא כתוב הביטוי “כדור טהירו עילאה”, שהוא ביטוי מקורי בקבלה. זה לא רק עיגול, אלא כדור בשלשה ממדים.

מי שלומד בעץ חיים הרבה רואה עגולים ויושר. המושג עגול הוא רק בשני ממדים וכדור בשלשה ממדים. אבל יש בקבלה, במיוחד בעמק המלך ובעוד מקומות, שהביטוי הוא “כדור טהירו עילאה” וגם “כדור טהירו תתאה”.