אצל בעל תשובה יש משהו שאם הכל היה נופל עלי ובעיה שלי – הייתי משתגע, לא הייתי מחזיק מעמד, לכן זו הבעיה שלך (הקב”ה) ואני סומך עליך שאתה תשמור.

בעל תשובה אמיתי, כמה שהוא מחמיר וחרד – צריך מאד להאמין בהשגחה פרטית. אני לא יכול לשמור על עצמי בשום דבר, רק הקב”ה שומר עלי.

חשבתי שבעל תשובה יותר מחמיר על עצמו מאשר צדיק, צדיק יכול לזרום ובעל תשובה יותר חושש וחרד מכל דבר. כאן רואים ההיפך

לפי הירושלמי לתלמיד מותר לשאול בשלום רבו. יש יראת רבו, אבל זה לא שולל זרימה חפשית – תחושת חברות, שאני אוהב אותך ויכול לשאול מה שלומך.

חיים זורמים על פי תורה – אידישע נאטור, שאנו קוראים לכך מודעות טבעית – הם בירושלמי.

ירושלמי הוא יותר זורם, וגם בנפש – בחיים בארץ ישראל אליבא דתלמוד ירושלמי הכל זורם.

הירושלמי מגלה שכל היהודים מאמינים. האמונה נמצאת בחכמה, כמו שכתוב בתניא, ומי שיש לו עינים של חכמה – ירושלמי – רואה שכל יהודי מאמין.

הירושלמי הוא מוחין דאבא והבבלי מוחין דאמא – חכמה ובינה. הירושלמי הרבה יותר פתוח וגמיש, כמו שחכמה היא “מייא דניידי” ביחס ל”רקיע” של הבינה.

התיקון שלך – זה מי שיאסור לך. שיידע איך לאסור לך. כל תיקון – חייב להיות איזה עוקץ בתיקון. צריך מישהו שגם יודע בשעשוע גם לאסור לך

“מי יישפל ומי ירום” – מי שישפל, מי שיחזיק את עצמו לאין, יגיע למדת אין, “מי ישפל” בעצמו (שהוא ישפיל את עצמו), הוא הוא “ומי ירום”