יש פסוק שאומר “אשרקה להם ואקבצם” – בגאולה הקב”ה, בפיו של המשיח, ישרוק לכל עם ישראל. כמו שבמדבר היו מכנסים את עם ישראל על ידי חצוצרות, כך ה’ יקבץ אותנו על ידי שריקה. קיבוץ היהודים פועל גם אחדות. היום חסרה לנו אחדות, כל אחד לוחם עם השני, ר”ל. איך יקרה הנס שכל כך חסר לנו, שיהודים יתאחדו יחד? על ידי שריקה אחת, גדולה ועצומה, של “אשרקה להם ואקבצם”.
בחסידות כאשר מסבירים את הקצוות של מ ו-ש, המים והאש, ימין ושמאל – שהם יסודות הבריאה, מה הן אומרות בנפש? כל האמות הן מקור של הולדה, כמו רחם. מה מקור ההולדה בכלל? מה המכנה המשותף של כל האמות? כתוב שהמכנה המשותף כולו אהבה. כל האמות של הלשון – וממילא של כל המציאות כולה – הן סוגים שונים של אהבה. הכל נולד מתוך אהבה, הכל הוא פרי האהבה. כל דבר טוב הוא פרי של אהבה, וממילא האם היא האהבה.
http://www.facebook.com/122170194505739/posts/130834320305993
כתוב בספר יצירה שה-מ – מים, שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך – היא הבטן. ה-מ היא חכמה, גבוהה מה-ש בשרש, אך היא מים שטבעם לרדת – לכן המים מתרכזים בבטן. האש הפוכה – היא עולה לראש. כשמישהו בוער האש עולה לו לראש. איך אני יודע שאש עולה לראש? ריש לשון ראש, ובתוך ה-ר של הראש יש אש. איפה האויר נמצא? בריאות, חלק מהחזה שכולל גם את הלב.
ג אמות הן הקצוות והבסיס של האיזון של כל הלשון כולו, כאשר הלשון הוא הא, ושני הקצוות שה-א מאזנת ביניהן הם ה-מ וה-ש. דממה ושריקה הן כמו חש-מל – ה-מ דוממת וה-ש שורקת. שריקה היא עוצמת הביטוי וההבעה. חש היינו לשתוק – לא להביע, להתאפק מלהביע. שתיקה בנפש היא הכנעה – איפוק. בהיות ה-מ דוממת יש בה בטול, לכן היא שייכת לחכמה, כי חכמה היא בטול. ה-ש שורקת.
