Jul 07
אור ל-ה’ תמוז ע”א – יארצייט לר’ שמשון-יעקב גינזבורג – כפ”ח
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט”א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/11/5771-11-05-1.flv
Jun 07
הר״נ מדובראוונע שאל את הצמח־צדק נ״ע בשובו מפטרבורג, מה שר ההשכלה תובע מאתנו (שרצה לגזור שבני־ישראל ילמדו בבי״ס הגבוהים שלהם) והשיבו הצ״צ: השר תובע מאתנו דיני דגמרא, אך מה נעשה שהגאונים אסרו עלינו.
והנה איתא בגמרא פסחים מותר ללתות חיטין לפסח, פירוש לתת מים על החיטין קודם הטחינה, מפני שאפשר לשומרם מן החימוץ אבל שעורים אסור ללתות מפני שאי־אפשר לשומרם מן החימוץ, ורבא אמר שם בגמרא מצוה ללתות את החיטין דכתיב ושמרתם את המצות כו׳ אם אין לתיתה, שמירה מנא־לן.
May 26
http://jewish-education.info/uploads/dashiff/Yehoshua%20Dashiff%2014%20Iyar%205771.flv
ליצירת קשר עם הרב דאשיף:
מייל:yehoshuad1@orange.net.il
May 25
http://www.youtube.com/v/SX8d8nJvpAo
כנס מדעי מחקרי “מנהיגות מחנכת בעידן של תמורות”
מכללת אורות ישראל, רחובות. כ”א אייר תשע”א
פאנל: מנהיגות הורית בעידן הפייסבוק
מנחה – הרב יונה גודמן
בהשתתפות: הרב אלישע אבינר, הרב ד”ר יהודה ברנדסס, גב’ מרים שפירא
May 25
דיון בפסיקותיו של הרב יחיאל יעקב וינברג בעל שו”ת שרידי אש
“עת לעשות לה’ הפרו תורתך”
May 25
“מנהיגות מחנכת בעידן של תמורות”
מכללת אורות ישראל, רחובות. כ”א אייר תשע”א. מושב פתיחה
הרב שלמה דיכובסקי – מנכ”ל בתי דין הרבניים
http://www.youtube.com/v/J71cVwt5Au8
מתוך דבריו:
“עיקר הרבנות אינו תלוי בלימוד ופילפול אלא במי שהעמידו על האמת והיושר”
ראש הישיבה תפקידו להורות הוראה, וצריכים לשים דגש על לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא.
אני בא מעולם הדיינות, וגם מעולם הישיבות. אני יודע מה זה ישיבה ומה זה הוראה למעשה
ראש ישיבה יכול לומר שיעור בלי אחריות הלכתית. אבל כשדיין יושב בדין מדובר באנשים חיים, במיקרים כואבים, במקרים שצריכים להכנס בהם בעובי הקורה כדי למצוא פתח של היתר.
אמרתי לא פעם – שדיינות זה מקצוע מסוכן. מי שלא לוקח אחריות לא יכול להכנס לתחום הזה.
כשמדובר בסמכות הלכתית – צריכים לסמוך רק על מי שמוכן לקחת סיכונים הלכתיים ולהורות הלכה למעשה.
May 24
אנו למודים על התבטאויות החוזרות ונשנות בתורת הרבי מליובאוויטש “פסק ברור ברמב”ם” וכיו”ב בהתייחסו למצות מינוי מלך ולסוגיית מלך המשיח (לדוגמה – לקו”ש כרך ה’ ע’ 149 בהערה. ועוד)
מתברר שהפסק הוא לא כ”כ ברור לכאורה
הרב חיים דוד הלוי זצ”ל:
“אין למצוא בתורה משטר מדיני או כלכלי ברור. אפילו פרשת המלך באה כה סתומה עד שגרמה למחלוקת רבותינו בתלמוד, אם היא מצווה או רשות. ואף שהרמב”ם פסק שהיא מצווה, הרי שאין אנו יודעים דעתם של גדולי הראשונים שלא דנו בנושא ולא פסקו כלל. וגדולי הפרשנים וההוגים דיברו בחריפות נגד המלכות כשיטת ממשל. ומצווה זאת הלא באה להסדיר את המשטר המדיני בחברה שומרת תורה, ומדוע ניתנה בצורה סתומה ועמומה? ונִשנה הדבר בכמה משטחי החיים הנוגעים לחיי חברה ומדינה.
לדעתי, זה כוחה וגדולתה של תורה, שאין בה משטר ברור ומוגדר, לא מדיני ולא כלכלי, ושתי סיבות לדבר:
א. לפי מהותם של שטחי חיים אלה, ניתנים הם לשינוי מתקופה לתקופה, ותורת ה’ תורת נצח היא, ונמנעה תורה במתכוון מלקבוע בהם תחומים ברורים ומוגדרים.
ב. לא רצתה תורה לכוף את העם לנהוג בחייו החילוניים על פי משטר מסוים, לא כלכלי ולא מדיני, והשאירה את הבחירה לרצונו החופשי בשטחים אלה.
אך לעומת זאת נתנה תורה מצוות, שבהן בחינת עקרונות ויסודות, אשר יכולים להתאים לכל משטר בכל דור ובכל צורת חיים, ותכליתן למנוע את השלילי שבכל משטר אפשרי” (הרב חיים דוד הלוי, ‘דעת תורה בעניינים מדיניים’, תחומין ח’, עמ’ 365-366).
http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/dat/hamishtar-2.htm
בכלל – עיון מעניין ביותר בסוגיא של מינוי מלך ומשטר הראוי עפ”י תורה.
May 23
גם רב גינזבורג, גם רב קוק (מסתמא הוא המקור) מדברים על סגולת ארץ ישראל לגלות טבע יהודי (כמובן לאו דוקא א”י – פשוט התקופה היא תקופת שיבת ציון, ופעולה טבעית ואינטואיטיבית). איך שהצלחתי להבין מספרו של הרב גיזנזבורג “טבע יהודי” – שהטבע זה ממש לא ביטול (מובן גם שזה ממש לא גאוה). הטבע זה תגובה מאוזנת. ממילא הטבע לא יודעת “טראומות”. כל הנקודה של שיטת SEP (חוי’ה גופנית) היא – שהטבע לא יודעת טראומות, שהתגובה הטבעית מסוגלת לשחרר את הלחצים ואת האיומים מבלי ליצור מצב של טראומה.
גלות – זה היפך הטבע, זה טראומה. כשאין את המצב המאוזן של טבע – אז נוטים לקצוות – או לביטול ושפלות יתר, או לגאוות יתר. בבחי’ זו “מוסר” זה שיא של גלותיות (כמובן אם זה לא נעשה טבע שני). הפסוק המפורסם “יתן למכהו לחי” – זה תמצית של הגלותיות.
May 23
במפטיר פ’ בחוקותי: “ארור האיש הבוטח באדם”. ואולי י”ל שהכוונה (גם, בדקות) על ה”אדמורות” בכלל. כי ה”אדמרות” בכלל – יש בזה משהו ממשהו של ע”ז עכ”פ בדקות דדקות (אחרי כל ההסברים על “ממוצע מחבר”, ו”כמותו ממש” וכו’ – עדיין קושיא במקומה עומדת).
א”כ איך בכלל “הולכים” על זה? ואולי י”ל כי בחו”ל בין כה זה “עובדי עבודה זרה בדקות”, “דומה כמי שאין לו אלקה”, אז אין איסור ב”אדמורות” כ”כ.
בא’ מהשיעורים של הרב גינזבורג שליט”א – דובר על הבדל בין בבלי לירושלמי. בבלי “מאניש” את הקב”ה ו”מקדש” תלמידי חכמים. משא”כ ירושלמי. וי”ל שהסיבה היא אותה סיבה. בא”י אסור ע”ז אפי’ בדקות דדקות, משא”כ בחול – ההשפעה נשפעת ע”י ע’ שרים, אז בין כה ע”ז בדקות, ממילא לא מקפידים כ”כ להגיד ש”תלמיד חכם דומה לשכינה”. ואולי היא הנותנת, שמצד העלם והסתר של הגלות – חייבים להתקשר ל”רעבי” ע”מ להחזיק מעמד. משא”כ בא”י – גילוי טבע יהודי ראשוני.
May 22
“שקרא לא קאי, קושטא קאי” (שקר לא עומדת, האמת עומדת)
י”ל ע”ד צחות קצת – כל דבר שלא “עומד” לביקורת – מאד ייתכן שזה שקר. עצם זה שמפחדים להעמידו לביקורת, מפחדים משאלות – זה כבר מראה שזה “לא עומד”.
משא”כ “קושטא קאי” – האמת עומדת לביקורת, עומדת לשאלות קשות ומחזיקה מעמד – אז יודעים שזה אמת צרופה.
שמעתי ממישהו “שקר בגי’ 600, אמת – 441 – ר”ל ש”שקר” יותר גדול מ”אמת”.
וי”ל שדוקא ע”י העמדה לביקורת – עושים מ”שקר” – מס’ גדול ועגול – “אמת” – משהו פרטי וקונקרטי. לא כ”כ גדול, ולא כ”כ עגול – אבל – אמיתי.