Apr 22
אחרי כמה כתבות די בסגנון ביקורתי שהעליתי לאחרונה, אני מרגיש צורך לקיים דיון פתוח בכל הנושאים העומדים על הפרק הן בקשר לתנועת ליובאוויטש בכלל, והן בקשר לתנועת תלמידי הרב גינזבורג בפרט.
לדעתי רק הדיון הפתוח זה מה שנותן כוח להתקדם באמת, ולהסתכל על המציאות כמו שהיא באמת, ולמצוא פתרונות אמיתיים, התואמים את המציאות, ולא את המודל השגוי של המציאות.
והיות ולדעתי זה מהדברים העיקריים שחסרים – אז החלטתי לקום ולעשות מעשה ולפתוח פורום שמיועד בעיקר בשביל אנ”ש – אבל פתוח לדיונים ולמחשבות, ולא “מקובע” בסטיגמות כאלה ואחרות.
לכן בוא לא נפחד לדון בפתיחות, וכמא’ א’ מגדולי ישראל של הדור הקודם, “לא מתים מהקושיא”.
כמובן – מומלץ לשמור על סגנון הבעת הביקורת המכבר את הכותב ואת הקורא.
הנה הקישור לפורום (הרשמה אוטומטית, אבל נדרש אישור של הנהלת הפורום)
http://jewish-education.info/phpbb/index.php
ברוכים הבאים לפורום ומועדים לשמחה
יצחק רויטמן
מנהל האתר
Apr 18
אני צריך לחשוב על שני אנשים כשאני חושב על המשיח. אני חושב על הבעש”ט ואני חושב על הרבי הקודם בעל הגאולה יחד. למה? יש סיפור ששמעתי מאדם מוסמך מהדור הקודם, שהיה מגדולי חסידי סדיגורא שהתקרב לרבי הקודם, והוא סיפר שלאחר פרישת הרבי הקודם והרבי הרש”ב מאגודת ישראל, כשראו שלא הולכת בכיוון הנכון ועושים מהטפל עיקר, בניגוד לרוב צדיקי פולין, היה הדבר קשה עליו. היה נראה לו שפורשים מהציבור. בשבילו אגודת ישראל היתה כמו בשבילך מדינת ישראל, שזה היה מוסד שאיגד את היהודים לפי אותה תפיסה. הוא בא לרבי שלו, הרבי מסדיגורא, ושאל אותו ‘דוגרי’ למה הם פורשים מן האגודה. הרבי שלו ענה לו מילה במילה [שמעתי ממנו בפירוש, והוא יהודי דייקן]: ‘מיר זיין צדיקי הדור און זיי זיין מנהיגי הדור’ – אנחנו צדיקי הדור, הם מנהיגי הדור.
המשך »
Apr 17
היות ואני עמוד בקשר מיילים עם הרב גינזבורג שליט”א, אז שלחתי להרב את ההירהורים שלי לי”א ניסן עם ההוספות של מוצ”ש (שם אני מדבר על משיחיות טמאה, ושני סוגים של משיחיות טמאה – ציונות וחב”ד).
הרב ענה לי תשובה מופלאה ומדהימה:
זה נקרא ביעור חמץ (אותיות צמח [הפוך] = מנחם, הלעומת זה).
חשבתי שניתן לפתח את הרעיון הלאה:
חמץ הוא ג”כ “צומח” – אבל זה לא צמיחה אמיתית, זה התנפחות ולא צמיחה, צמיחה שאין בה חיים, צמיחה שאין בה חיות.
ויש לדייק עוד בשני רעיונות טמאות כפי שכתבנו – רעיון ציוני ורעיון ליובאויטש.
המשך »
Apr 15
היום י”א ניסן, יום הולדת ה109 של הרבי מליובאוויטש. אתרי חב”ד הרשמיים מלאים הודעות חגיגיות, עם תמונות וכותרות הזועקות – הרבי חי, רבי חי וקיים, הרבי ממשיך ללוות אותנו על כל צעד ושעל, ליובאוויטש חי’ה וקיימת ונושמת (ובועטת)!
אני לא יודע. אני לא מרגיש שזה “חי”.
לפני כמה חדשים כתבתי כאן (אח”כ הורדתי) – ע”ד “דור השמיני”. אני רוצה להודות עכשיו שטעיתי. אין “דור השמיני”. אין ולא יהי’. אין – כי אין המשך. ולא יהי’. אולי תקום עוד תנועה ביהדות ובחסידות – ברוח ליובאוויטש, בהשראת ליובאוויטש, אבל תנועת ליובאויטש כבר לא קיימת. היא נגמרה, היא נסתיימה עם הסתלקותו של הרבי האחרון של ליובאוויטש.
יגידו לי – “אבל ליובאוויטש מתפתחת”! אבל כל שנה יש עוד ועוד שלוחים!
נכון, יש התפתחות, יש שלוחים חדשים. אבל אין תנועה. זה לא חי. זה תנועה בכוח האינרצי’ה.
המשך »
Apr 14
(קטע מהשיעור ח’ ניסן תשע”א – בת עין)
http://www.youtube.com/v/JqQZrcEfQJw
אדם לומד מקרא כדי להכיר את המציאות — איך העולם בנוי, איך החברה בנויה, מה כללי המשחק של המקרא — שלא ישלה את המציאות כפי שהיא. כשלומדים מקרא טוב מכירים את המציאות, מכירים מי נגד מי. יש הרבה אנשים שבכלל לא קוראים נכון את מפת המציאות, שטועים לגמרי לגבי מה היא המציאות. רוב המחלוקות, גם בין הרבנים בהתייחסות לעניני דיומא של ארץ ישראל, עיקר הבעיה היא שקוראים את המפה אחרת. מה העצה? שילמדו יותר לעומק מקרא, תנ”ך. הסגולה של התנ”ך, של המקרא, היא לפרש את המציאות. זו המשמעות של ירידת המקרא עד עולם העשיה — להכיר מה קורה כאן. אם אתה נמצא במקום אחר אתה לא מכיר מה קורה פה.
Apr 12
ב”כפר חבד” האחרון (פ’ מצורע ע”א) הי’ כתבה מאד מעניינת על הרב זוין, א’ מגאוני הדור הקודם, שידע לשלב גאונותו בנגלה, עם ידע מעמיק בחסידות, והי’ מהעסקנים הדגולים של הדור הקודם. ידוע הקשרים ההדוקים שלו עם הרבי, וריבוי מכתבים אליו מהרבי בעניני העסקנות.
האבא שלו הי’ רב חבדי גדול, והבן הלך ללמוד בישיבת “מיר”. האבא נתן רשות ללכת לרק בתנאי ש”בשבת יקפיד להתפלל בבית כנסת חב”ד” – ואכן כך נהג במשך כל שנות חייו. כתבה מרתקת, מומלץ מאד.
ה”סיפורי חסידים” שלו מאד מפורסמים בקהל החבדי. יש עוד ספר א’ שלו – פחות מפורסם אולי – שנקרא “אישים ושיטות”.
בעידן האינטרנט לא צריכים לחפש הרבה, כל הספרים כבר מצויים וסרוקים, אז מצאתי את הספר באתר HEBREW BOOKS
http://hebrewbooks.org/33467
הספר פשוט מרתק. אני קורא ומתפלא על עצמי. איזה בורים אנחנו? איך אנו מרשים לעצמינו פשוט להתעלם מדמויות ההוד של הדור הקודם, לא יודעים, לא מכירים את גדולתם ואת משנתם, ולו במקצת
אנו יודעים רק ש”מתנגדים לא יודעים ללמוד, רק בחב”ד יודעים ללמוד”
האמנם כשהרבי דיבר מפעם לפעם בנימת זילזול כלפי “מתנגדים” הוא התכוון למה שהוא אמר? או שמא יש לנו בעיות ב”הבנת הנקרא” או “הבנת הנשמע”?
המשך »
Apr 06
בתקופה שלפני קום המדינה לא נראתה רחבת הכותל המערבי כפי שהיא נראית כיום. רחבת הכותל הייתה אז כעין פרוזדור צר. מאחורי ה”פרוזדור” היו בתים ערביים, ודייריהם לא הרשו לנו, היהודים, להעמיד שם ארונות קודש, ספסלים או שולחנות. ממשלת בריטניה גזרה גזרות שנועדו להשפיל את כבוד היהודים במקום הקדוש, ואלה היו אחדות מגזרותיה: אסור ליהודים להתפלל בקול רם ליד הכותל, כדי לא להרגיז את הערבים. אסור ליהודים לקרוא בתורה בציבור. היה עליהם, אפוא, להיכנס לאחד מבתי-הכנסת שברובע היהודי, כדי לקרוא בתורה. אסור ליהודים לתקוע בשופר בראש השנה. גם לתקיעת שופר הלכו היהודים לאחד מבתי-הכנסת שבעיר וחזרו אל הכותל להמשך התפילה. המושלים הבריטיים העמידו ליד הכותל שוטרים, שהשגיחו על היהודים לבל יפרו את החוקים הללו. אפילו .שרפרף אסרו השוטרים להכניס לסמטה הצרה.
המשך »
Apr 06
חושך הצרעת ואור המילה
פרשת “תזריע” פותחת בדיני יולדת, אך לאחר מכן עוסקת רובה בדיני צרעת. ידוע הכלל ששם הפרשה הוא כותרת הכוללת את כל ענייני הפרשה. לכן ברור שהשם “תזריע” ו”תורת היולדת” נוגעים גם לנושא העיקרי של הפרשה – הצרעת. ויותר מכך, נראה שהקדמת ענייני הלידה הוא על דרך “מקדים רפואה למכה” – המכה והמחלה הכללית בתורה היא הצרעת, וסביר שמה שנכתב קודם לכן רומז לרפואתה.
רמז מובהק לכך בפסוק (המיותר לכאורה) בפרשת היולדת: “וביום השמיני ימול בשר ערלתו”, ממנו למדו חז”ל שמילה דוחה צרעת, ויש למול אף אם בכך האדם קוצץ בהרת (ועובר על הלאו של ‘השמר בנגע הצרעת’). לימוד זה מפרשת תזריע רומז בפנימיות כי בכח כל פרשת יולדת – ובפרט בכח שמירת הברית – לבטל ולהעביר צרעת מהאדם, ומאידך אפשר ללמוד כי הצרעת עצמה נובעת מפגם הברית ומתפשטת מעור העורלה דווקא. בהפשטה דחיית המילה את הצרעת היא דוגמא לכלל שמצוות עשה דוחה את לא תעשה על דרך דחיית האור והחיוב את החושך והשלילה. כאשר אור המילה דוחה את חושך הצרעת הוא פועל בה רפואה כנודע שרפואה היא אותיות אור פה העולה בגימטריא אור מילה. (“מעיין גנים”)
המשך »
