Mar 11
ב”ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט”א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/06/5771-06-30.flv
Mar 11
(יש כאן הרבה רעיונות מתורתו של הרב יצחק גינזבורג שליט”א, אבל אין לי כוח לחפש את המ”מ. בכל זאת אין להתייחס להכתוב כאן בתור תורתו והשקפתו של הרב גינזבורג בעצמו, כי הכתוב כאן הוא על דעת הכובת בלבד, ולא עבר שום הגהה מצד הרב או תלמידיו. עוד מקור השראה להכתבה – שיעוריו של הרב דאשיף שליט”א המתפרסמים באתר. בקיצור – כל הבא לקמן הוא לענ”ד של הכותב בלבד)
בהמשך לתגובה:
בכלל הרושם שמצטייר אצלי – לאחרונה יותר ויותר, מה הוא הרעיון המרכזי של ימות המשיח – הייתי אומר את זה בשני מילים – הדגשת תוקף מציאות התחתון, וחיבור עליון עם תחתון מתוך הכרת המציאות והחשיבות התחתון דוקא.
אפשר לראות את זה מהמהפכות האחרונות – שבאות מלמטה דוקא, אפשר לראות את זה מכללות העולם המודרני – בו הדמוקרטי’ה היא השיטה הגוברת של השלטון ברוב מדינות העולם (על כל הגבלותי’ה וחסרונותי’ה), אבל כמובן הכי מעניין לראות את זה בתורה.
ישנו “ווארט” של בעל שם טוב, על פסוק “עשה לך שני חצוצרות” – הבעל שם טוב מסביר “חצצרות- חצאי צורות”. כמובן, השאלה – מה הפשט? מה הבעש”ט רוצה להגיד לנו? הפשט לדעתי מאד ברור ופשוט: הקב”ה רוצה שאנחנו נהי’ מציאות חשובה. לא רק “מציאות של ביטול” מה שהי’ בעיקר מודגש בדורות קדמונים, לא רק “בנים חוטאים” – כפי שזה מתבטא בסגנון הנביאים ותורת המוסר, אלא – הקב”ה רוצה לראות בנו “שותפים” ממש, רוצה לדבר אתנו “בגובה עיניים”, וזוהי בעצם הנקודה המרכזית והרעיון המרכזי של ימות משיח.
Mar 10
דבר המערכת
העולם נקלע לסערה אחרי פרסום סודות הדיפלומטיה האמריקאית הכמוסים ביותר באתר “ויקיליקס”. ההתקדמות הטכנולוגית האדירה הביאה את העולם למצב שבו כמעט בלתי אפשרי לשמור סודות. השורש הרוחני של חשיפת הסודות הוא העניין של אחרית הימים והגאולה העתידה, שאז יתגלו סודות התורה והעולם. הבעל שם טוב, מייסד החסידות, אהב במיוחד את חנוכה ובכלל אהב להדליק נרות. חנוכה הוא חג של פנימיות התורה (לכן חג הגאולה בי”ט כסלו סמוך ביותר אליו). כל נר הוא סוד המאיר את חשכתו של העולם הזה. עיקר העבודה בימינו היא להוסיף וללכת בגילוי פנימיות התורה. כל עניין הגאולה הוא לגלות את הנסתר – גל הוא, והחג המסוגל ביותר לכך הוא חנוכה, שבו חשים כי ה’ נוכח. יסוד מרכזי בתורת הבעש”ט הינו ההשגחה הפרטית, שכל דבר הכי קטן בעולם מושגח מלמעלה. ככל שהעולם מתקרב לגאולה כך מתגלה יותר עניין ההשגחה הפרטית, שמשמעותה להיות מודע לנוכחותו של הקדוש ברוך הוא במציאות. ושני העניינים הללו של חנוכה – גילוי סודות התורה וגילוי ההשגחה הפרטית משלימים זה את זה. סודות התורה הם הפלא של הרוחניות העליונה ואילו ההשגחה הפרטית היא הפלא של המציאות הגשמית התחתונה המתנהגת ברצון ה’. יהי רצון שנזכה לחזות באור פני מלך בביאת הגואל בקרוב ממש. המשך »
Mar 09
דבר המערכת
סיפור חייו של יוסף הוא סיפור של מעבר מחיצוניות לפנימיות. בצעירותו נאמר שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו, ממשמש בעיניו כדי שיהיה נראה יפה. הוא הוציא את דיבתם של אחיו רעה וגם עורר את שנאתם כאשר סיפר להם על חלומו שבו כולם משתחווים לו. מכאן ואילך הוא עובר מסכת ייסורים מפרכת. ראשית כל הוא מושלך לבור. הבור מבטא את הבירור שיוסף עורך בין הרע הגמור – נחשים ועקרבים, לבין הטוב הגמור – מי התורה התהומיים. כל מנהיג ישראל צריך לעבור גיהנם לפני שהוא זוכה להיות צדיק גמור ולעלות לגדולה. לאחר שהוא מוצא מהבור ונמכר לישמעאלים הוא מגיע למצרים, שם הוא עובר ניסיון נוסף עם אשת פוטיפר. בכוח התקשרותו ליעקב אביו הוא מצליח להתגבר ולנוס על נפשו, ובכך להעניק תוקף לשמירת הברית לכל הדורות הבאים. לאחר שהוא עומד בניסיון הוא נכנס לבור נוסף, בור האסורים. יוסף מבטל את מציאותו העצמית וכך הוא מצליח לעמוד בניסיונות כה עצומים. כל מהותו של יוסף היא להיות צינור ולהשפיע לאחרים. שמו נקרא על שם הבן הבא אחריו – “יוסף ה’ לי בן אחר”, ובניגוד לשאר אחיו אין שבט שנקרא על שמו, אבל יש שני שבטים הנקראים על שם בניו, מנשה ואפרים. הוא נקבר בשכם, מקום המזומן לפורענות, מפני שרק הוא מסוגל להתמודד כנגד עומק הרע.
Mar 08
דבר המערכת
יעקב איש האמת אינו מחפש עימותים מיותרים עם הכוחות החיצוניים. הוא שולח לעשיו מסר של פיוס ונותן לו דורון. כתוב “ויירא יעקב מאוד ויצר”, ודורשים חז”ל יירא שמא ייהרג ויצר לו אם יהרוג אחרים. בהמשך הפרשה מסופר כי יעקב גוער בשמעון ולוי על שהרגו את אנשי שכם – “עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ”. אבל התנהגותו זו אינה נובעת מחולשה אלא מתחושת אחריות פן ייפגעו התלויים בו. דרכו להתמודד עם הרע היא “דורון, תפילה ומלחמה”. קודם כל יש למצות את דרכי השלום עם האויב ולהתפלל לקב”ה שיצילו ממנו, אבל כאשר הוא נדרש להילחם אין חזק ממנו. ברגעי האמת מתגלה יעקב כבעל כוחות אדירים שיכול להתמודד לא רק כנגד עשיו אלא כנגד שרו של עשיו, שהוא שורש הרע. דווקא מאויבו הוא זוכה לשם “ישראל” – “כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל”. מהותו של עם ישראל היא לעמוד ישר מול האל. כל מעייניו של היהודי נתונים לבורא וכל יחסו לנבראים נגזר מכך. מי שרואה רק את הקב”ה לנגד עיניו, מסיר מעליו פחדים נפולים מבני אדם. לכן גם שמו של מייסד החסידות היה ישראל. גם הוא התאפיין ב”שיוויתי ה’ לנגדי תמיד” המסלק את כל היראות הנפולות. תכונת השפלות של יעקב הופכת בעקבות מאבקו הנחוש לגאון ישראל, גאווה יהודית המנצחת בכל המלחמות וגואלת את העולם מחשכתו.
Mar 07
דבר המערכת
כתוב בפרשתנו “העטופים ללבן והקשורים ליעקב”. שוב אנו נתקלים בעימות בין חיצוניות לפנימיות, בין לבן המטפח את המעטפת התדמיתית לבין יעקב החרד לקשר הפנימי עם הנעלם מכל רעיון. לבן הוא טיפוס שמביע הרבה אהבה חיצונית. הוא רץ לקראת יעקב, מחבקו ומנשקו, וכביכול דורש את טובתו: “הכי אחי אתה ועבדתני חינם. הגידה לי מה משכורתך”. בסופו של דבר לבן הארמי מתגלה כנבל הרמאי. מי שמציג עצמו כלבן וטהור מתגלה כנוכל אפל. תכונה נוספת של הרמאי היא להצדיק את עצמו. לאחר שלבן רודף אחרי יעקב הוא קובל בפניו: “למה נחבאת לברוח ותגנוב אותי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשירים בתוף ובכינור?!” יעקב לעומתו משתית את יחסי האנוש שלו לא על חנופה ונאמנות מתחסדת, אלא על הקשר שלו עם אלוקי אבותיו: “לולי אלוקי אבי, אלוקי אברהם ופחד יצחק היה לי, כי עתה ריקם שילחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלוקים ויוכח אמש”. זהו פרק נוסף שבו מלמדים אבותינו שללא יראת שמיים, כל יחסי האנוש הם זיוף אחד גדול, שבו כל אדם רק מצדיק את עצמו ומתחנף לזולתו כשיש מה לקבל ממנו, אבל מרשיעו כאשר מתבטל האינטרס. גדולתם של אבותינו בכך שהחדירו את המימד האלוקי בעולם וגאלו את בני האדם מהמשחק הצבוע והמרושע של חיים אנושיים ללא עמידה מול הבורא.
Mar 06
דבר המערכת
השבוע אנו קוראים על לידת שני התאומים הלא זהים – עשיו ויעקב. עשיו שהוא “איש ציד איש שדה” הינו האב-טיפוס לאדם החיצוני שמחפש חִיות בעולם הפתוח, ואילו יעקב הוא האב-טיפוס לאדם הפנימי שמחפש את אושרו בתוך אוהלה של תורה. עשיו הוא אותיות עשוי. האדם החיצוני מרגיש שהוא בסדר, שהוא מושלם ואין לו מה לתקן. עשיו הוא “אדום” מלשון מאוד. האדם החיצוני עושה הצגה שהוא צדיק מושלם (מעשר אפילו את המלח והתבן), אבל הוא שקוע בתאוות אכילה גסה (“הלעיטני מן האדום”), ניאוף ורציחה. לעומת זאת יעקב מלשון עקב מרגיש שהוא נמצא בסך הכל בתחילת דרך רחוקה. יעקב הוא אותיות עקבי, צועד בהתמדה ובשקידה אל היעד האינסופי. יצחק מולך שולל על ידי רמאותו של עשיו ואילו רבקה שיש לה חוש פנימי (“ויתרוצצו הבנים בקרבה“) יודעת שיעקב הוא הראוי לברכת אביו, וכי לו ראויות הבכֹרה והברכה. אי אפשר לנצח את השקר בדרך ישרה ותמימה ולכן יעקב הפנימי חייב להערים ולקיים את “עם נבר תתברר” כדי לזכות בברכת אביו. אבל האמת לאמיתה היא שזו אינה הערמה, שהרי יעקב נוצר לפני עשיו ובנוסף לכך גם קנה ממנו את הבכורה כדין. גם כשאיש האמת נוקט בשקר בעל כורחו, הגרעין הפנימי אצלו הוא תמיד אמת – “תתן אמת ליעקב”. המשך »
Mar 05
שיעור רביעי של הרב יהושע דאשיף ב”כללי החינוך וההדרכה” עפ”י שיטת “חוי’ה גופנית” (יום ה’ כ”ז אדר תשע”א)
http://jewish-education.info/uploads/dashiff/5771-06-27.flv
כמה נקודות מהשיעור:
– לא לשפוט את עצמו – זה לא עוזר לצאת מהבעי’ה רק מכניס את הבן אדם ל”מערבולת”
– הסיבות להתפעלות יתר והתרגשות יתר – ריקנות פנימית
– האדם עץ השדה, כח הצמיחה העצומה שבתוך כל אדם
– בקודש הקדשים הקול יצא מבין שני הכרובים. “אפי רברבי” ו”אפי זוטרי” – משפיע ומקבל. הדינמיקה של קודש הקדשים, שהיא בעצם קשר בין המשפיע והמקבל – היא היא הדינמיקה העיקרית של הבריאה כולה
מעוניינים להשתתף בשיעורים?
שיעור לגברים: מידי יום ד’ בביתו של יצחק רויטמן (רחובות, הגנה 3, 1) בשעה 20:00
שיעור לנשים: מידי יום א’ עזרא 32,8 רחובות בשעה 19:30
ליצירת קשר עם הרב דאשיף: טל’ 0507860427
מייל:yehoshuad1@orange.net.il
Mar 05
בע”ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט”א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/06/5771-06-23-part.flv
Mar 05
דבר המערכת
“יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים”. מאמר חז”ל זה נאמר על הפרשה שלנו – “חיי שרה”. לא מובן איך התורה כה מאריכה בתיאור מסעו של אליעזר עבד אברהם, ולעומת זאת מעמידה תלי תלים של הלכות חמורות על רמז קל בתורה?! לכאורה סיפורי מעשיות הם דבר סתמי ומקרי שאין מה להגות בהם יותר מדי ואילו מצוות התורה מלאות משמעות וסוד אלוקי. למשל כאשר אדם מנענע בארבעת המינים באופן מסוים, ניכר שיש בכך כוונות עליונות, שהרי שום אדם לא יעשה פעולה כזאת מעצמו. המצוות ניתנו לנו מלמעלה, וברור שהקדוש ברוך הוא מעביר דרכן מסרים עמוקים ופועל נסתרות. אבל מדהימה באין ערוך הידיעה שהתרחשות תחתונה, שנעשית על ידי בני אנוש בעלי בחירה, מלאת משמעות אפילו יותר מדברי תורה המוכתבים מלמעלה. מי שמכיר מעט את תורת הסוד, קורא את סיפורי התורה לגמרי אחרת. כך למשל חיפוש הזיווג של האבות מבטא דברים עליונים ביותר. האמהות הקדושות מבטאות את הרובד הנסתר והסודי של המציאות. “כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקֹלה“, בקלה אותיות קבלה. גם רבקה אותיות קרבה מבטאת את הרובד הפנימי הנסתר ולכן כאשר ראתה לראשונה את יצחק נכתב “ותקח הצעיף ותתכס”. המשך »