באמרי “חג שמחת תורה” בכפר חב”ד, אינני מכוון לאותן הקפות המוניות וריקודי הראווה, הנערכים שם במוצאי החג ואלפים נוהרים לשם מתל אביב, כדי לראות, והצפיפות גדולה והרעש גדול והראווה גדולה, כוונתי לעצם החג כשחסידי חב”ד שרויים בינם לבין עצמם ועם עצמם, וכפי שיסופר תיכף, עם עצם עצמיותם עד תוך תוכם. הוזמנתי ע”י אחד ממייסדי הכפר ועמודי התווך שבו, והוא ידידי ר’ משה סגל. והוא מראשוני התוקעים ליד הכותל, והוא מראשוני המחתרת הלוחמת, ואש קודש זו, שיקדה בו, מצאה מזבח לעצמה, בחסידות חב”ד ולא בזאת הקלה, העירונית, חסידות של ימי הילולא, כי אם זו של חיי כפר חב”ד, שבו חיים את חב”ד ברמ”ח האיברים ושס”ה הגידים, תוך כדי עבודה חקלאית.
Protected: אור לר”ח ניסן ע”א – כינוס תנועת “דרך חיים” – דיונים (דורש סיסמא)
ב”ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט”א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/07/29/5771-07-29-1.flv
ב”ה
סיכום שיעורי הרב יצחק גינזבורג שליט”א[א]
http://jewish-education.info/uploads/rav_ginzburg/5771/07/25/5771-07-25-1.flv
קטע משיעור של הרב ישראל אריאל במכון לתורת הנפש תל אביב כ”ד אדר תשע”א
יופי של שיעור מא’ מוותיקי תלמידי הרב יצחק גינזבורג שליט”א
תיכנסו להנו – תלמדו לחשוב בצורה ואריאטיבית יחד עם הרב אריאל
אדר א’ תשע”א
תנועת דרך חיים
התנועה נוסדה ביוזמת הרב יצחק גינזבורג שליט”א, על ידי תלמידיו, כמענה לקריאת הרב להקים תנועת תשובה כללית שתעסוק בתשובת הציבור – ניהול החיים הציבוריים היהודיים על פי התורה.
התנועה שואפת להגיע למצב בו השלטון בארץ ישראל מתנהל לפי התורה, ותפעל לשם כך הן בכלים ציבוריים חוץ ממסדיים והן בכלים ממסדיים (בהתאם לכך, שולבה גם היוזמה לרישום מפלגה בתוך העשייה בתנועה, כחלק אחד מפעילותה).
לשם תיקון החיים הציבוריים התנועה שואפת לעסוק גם בנושאים שלטוניים באופיים (“מלכות ישראל”), וגם בפן הציבורי של הנושאים הנוספים המאפיינים את הציבור היהודי המתוקן, כגון: תורה ומדע, תרבות יהודית – מוזיקה ועוד, תורת הנפש וכדו’, הכל על פי התורה בכלל ופנימיות התורה בפרט.
התנועה פועלת כבר היום במספר גזרות חשובות: החדירה הערבית לשכונות היהודיות ברחבי הארץ, תיקון מוסר הלחימה בצה”ל, אתר הקול היהודי, הטיפול בתקציבי הישיבות, ועוד.
מי יכול לחשוב שכתבה אמיצה שהושקעה בה חכמה רבה בהליכה בין הטיפות, תיחשב כמו כניעה ל’צד השני’ – רק אדם שלא הבין את הכתבה, או בשל רמת המשכל המוגבלת שלו, או בשל התפיסות הישנות שלו שאינן נותנות לו אפשרות לקלוט כיוון חדש ומרענן שנותן תקוה כלשהי לתנועתנו ● הרב אלישיב קפלון כותב בעקבות הראיון שחולל סערה ופיטורי עורך עיתון כפר חב”ד ● לקריאה
מערכת חב”ד אינפו
(התפרסם בחבד.אינפו 27.03.11 וירד אחרי חצי יום, כצפוי… שמרתי לעצמי את ההעתק ולא התבדתי)
הכתובת האורגינלית:
http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=60552
הכתבה מי מחריב את ליובאוויטש עוררה קצת עניין, וכו”כ כבר ביקשו ממני להוריד אותה מהבלוג, בנימוקים שונים, שהצד השוה שבהם הוא שזה “לא דרך ליובאוויטש”.
שמעתי את הבקשות, שמעתי את הנימוקים, באמת זה די קשה “לסרב פקודה” וכ”ש – “לסרב בקשה”.
ובכן, בוא ננסה להבין באמת, מהו ה”דרך של ליובאוויטש” בתקופתנו אנו?
http://www.youtube.com/v/x4srkqBra4o
בעקבות הטבח באיתמר, הפיגוע בירושלים וירי הטילים על ישראל, מכריז הרב יצחק שפירא: “על פי התורה, במצב מלחמה לא מתעסקים בבניה אלא נלחמים בנחרצות באויב. מענה של בנייה במקום להרוג את הרוצחים מזלזל בדמם של הנרצחים”.
פריצה אל האינסוף
פרשת שמיני בתורה היא הפרשה היחידה בתורה שנקראת על שם מספר. פרשה זו נזכרת בגמרא בקידושין בהקשר לסופרים אשר “סופרים כל האותיות בתורה”. מדוע שמונה הוא מספר כה עיקרי בעניין הסופרים? ראשית, המספר שמונה רומז כשמו לסופר שֶׁמּוֹנֶה את כל אותיות התורה. שמונה הוא המספר שעובר את שבעת ימי ההיקף. מספר זה הוא גם החזרה ל-א’ (כמו החזרה במוצ”ש ליום ראשון) וגם פריצה אל האינסוף, אל מה שמעבר לטבע המדוד והמוגבל. תכונות אלה של השמונה בולטות במיוחד “ביום השמיני” בפרשתנו. מחד יום זה (שהיה יום א’ בשבוע, יום א’ בחודש ויום א’ בשנה המתחילה מניסן) חזר ל-א’ באופן המובהק ביותר, ונטל עשר עטרות של “ראשון”: “עשר עטרות נטל אותו היום: ראשון לבריאת העולם, ראשון לכהונה, ראשון לנשיאות, ראשון לשכינה, ראשון לעבודה, ראשון לברכת כוהנים, ראשון לראשי חודשים, ראשון לאיסור במה, ראשון לאכילת קדשים וראשון לירידת האש”. ומאידך היה היום השמיני פריצה מההכנה האנושית בשבעת ימי המילואים להשראת אור אינסוף במשכן.
(“מעיין גנים”)
