“בנימין זאב יטרף” – בנימין הוא הזאב של הקדושה, והמזבח בחלקו של בנימין נקרא זאב, על שם שהוא מברר את רפח הניצוצין, טרף עם הכולל – כך כאן כתוב שמשה רבינו הוא זאב שמברר את ה-רפח, “חיל בלע ויקאנו”, מוציא את כל הניצוצות מפרעה.

זאב נוטריקון – זה אלקים בגוף. זאב – זה משה רבינו.
http://jewish-education.info/twitter/zab-notryqon-%e2%80%93-zh-alqym-bgoph/

כל פעם שהדיין נקרא “אלהים” יש רמז שהוא ניצוץ של משה רבינו

כל פעם שהדיין נקרא "אלהים" יש רמז שהוא ניצוץ של משה רבינו http://bit.ly/dK7esd

— קבלה ותורת הנפש (@kabbalateaching) January 16, 2011

פרעה עשה עצמו אלוה אמר הקב”ה יראה זה [שעשה מעצמו אלקים] ויאמר זה [משה רבינו] אלוה ע”ש

זה כבודו של הקב”ה מה שנותן הכבוד לאחרים. ואיתא הממליך מלכים ולו המלוכה. כי בזה שנותן מלכות לבו”ד. ניכר שהוא המלך. אפשר ללמוד מזה בפשטות, שמי שהוא מלך בעצם הוא חולק את המלכות. הוא מחלק תפקידים, שולח שלוחים לכל קצוות תבל, עם סמכות של מלכות. זה הסימן ש”לו המלוכה” – “הממליך מלכים”

הרשעים שהם ברשות לבם נקראו חסרי לב. כי אין להם הלב [הייתי יכול לחשוב שרשע שהוא ברשות לבו הוא “כולו לב”, כמו כלב שכולו לב, אבל הוא נקרא “חסר לב” – זה שהוא ברשות לבו, נשלט על ידי לבו במאת האחוזים, הוא חסר לב, לא שולט בו בכלל. הוא מצד עצמו חסר לב לחלוטין, חסר רגש לחלוטין, ולכן שולטים עליו הרגשות. זה ווארט חזק. מי שכל הזמן הוא בסערת רוח, ברגש, סימן שאין לו בכלל רגש – אין לו לב, הוא חסר לב. לכן מבחוץ כל הרגשות שבעולם מתלבשים עליו ומושלים בו. רק הצדיק שלבו ברשותו יש לו לב.

“מלך הכבוד” באמת לא צריך כבוד בכלל, ולא רק שלא צריך כבוד אלא נותן את הכבוד לכולם

שכל מי שעושה את עצמו אלקים בסוף שוכבים עליו. מה הקשר? בדיוק מה שאמרנו עכשיו – מי שעושה את עצמו אלוה מצד הקליפה הוא מחפש כבוד, הוא רוצה שהכבוד יבוא אליו. הוא רודף אחר הכבוד, ולא בורח מהכבוד. מה זה תאות נקבה? גם לזכר יש נקבה, אבל מה זה תאות נקבה? רצון לקבל, שמישהו יבוא עלי. כל מי שעושה את עצמו אלוה, שמחפש שכל הכבוד מגיע לי – בכלל, כל המחשבה של “מגיע לי” (שאנחנו מבטלים אותה לחלוטין בפרק בעבודת ה’) – מי שרוצה להיות אלקים, אבל לא אלקים באמת, כי אלקים באמת לא צריך כלום, וזה אחד שחושב שמגיע לו הכל, אז הסוף שלו שיבעלו אותו כנקבה, שהוא ממצה את עצם הרצון לקבל.

בשביל להכניע את מי שעושה מעצמו אלקים צריך מי שכאילו עושה מעצמו אלקים מצד הקדושה – אני אלקים, ולא אתה. מי זה? אך ורק משה רבינו.

כל יהודי מקבל את הכח של “ראה נתתיך אלקים לפרעה”, שהרי “אני אמרתי אלקים אתם” – ה’ רוצה שכל יהודי יהיה אלקים, רק שלא כל אחד זוכה לזה בעולם הזה. רק משה רבינו, וכן משה רבינו בכל דור, ומי שבעצם מקושר למשה רבינו, כן זוכה לזה. כך הרביים מסבירים, מאדמו”ר האמצעי ועד לרבי, שגם אומר שהכח הזה ניתן לכל מי שקשור למשה שבדור.